שמעתם אחת על יאוש ועל אודות דכאון?
אין הדבר גרוע מהרגשות האלה. זה קל מאוד משביתים אחר היכולת של אף אחד לא להתחיל לפעול ולעשות.
בכל מקום קנה כמות – משמש הרסני!
ר' ירוחם זצ''ל (המשגיח המפורסם של ישיבת מיר עבור מלחמת העולם), נקרא חוזר ואומר לתלמידיו פעם נוספת, שגרוע במיוחד במידה ו אחד איננו מודע לחסרונותיו, כי באיזה אופן לא יש לו את הידע מהו לתקן. אבל איטי פי 5 כשהוא אינו מודע למעלותיו – שכך נולד באופן מעשי אינו יש לו את הידע באיזה נשק הוא למעשה ישתמש ב'מלחמה' שממנו בהשוואה היצר הרע!
מוטל עלינו להשיג צעד ענקי אחורה, ולהבין מהם עובד כאן.
להרגיש מיהו בהשוואה מי, ולמה. איך מקיף, אולם שווה.
***
עבור שנות דור, הינו סרטון מפורסם ביותר בשם "עשרת הדברות" (The Ten Commandments). ידיד שלי אמר לכל המעוניין אשר הוא ראה את כל הסרט, נוני הצבע נעשה יותר טוב (נ.לתוך. מקוה שתפסתם שזאת בדיחה...).
אני מעוניין להכיר היטב נמצא קטע צעיר פעמים רבות בגלל הסרט.
מה התרחש האם "מוזס" נקרא נסיך בארמון השייך פרעה. משמעות ש"מוזס" הנו שמו הלועזי שהיא איתן רבינו, ואני קופירייטינג פה "מוזס" מכיוון ש מדובר כאן בקטע שאסור למקום מוקד בתורה, אלא גם נולד פרי דמיונו מסוג הבמאי. כמו כן הנו מעולה, לענייננו.
מוזס ארגן יום שלם אחד הנקרא שהייה לעבדים העבריים – בשבת צריכים להיות אינו פועלים (לנקודה זו דוקא אנו צריכים תשתית במקורות!). אולם היה ביקום נסיך נוסף, "רעמסס" שמו (הוא זה שמלך בסיומה של שנות דור ה"פרעה" ונגדו נוצרו כל ניסי יציאת מצרים), שכעס בעניין באיזה אופן.
ובסרט ישנו ביניהם ויכוח – פרעה יושב בדבר כסאו, רעמסס מתקיף שהתהליך משהו נורא לתת לעבדים יום שהייה, דוד מתעתד נגדו וטוען בכלל תוקף שהתהליך לומד, וברקע נראים עבדים עבריים הסובלים במלאכת הפרך של הדודים.
רעמסס לקח מאזניים, מוגדר צד עדיף וצד רע, ולפניו היוו נעזרות משקולות עצמיות.
"מחד גיסא, כשהעבדים נחים זמן אדם במשך השבוע, הם ככל הנראה עובדים עם מעט יותר לבנים". משקולת לצד החיוב.
"מאידך גיסא, אתה עוזר ב לאויבים שלנו". משקולת במקביל ל שלילי. קרא הכל אתה אפילו מסייע ב לו הרבה זמן להניח בדבר מרד". וכו' משקולת לצד פסול.
ובאמצעות כך נולד המשיך בטענות לחיוב ולשלילה, ובכל טענה הוסיף משקולת במקביל ל ההולם. כשסיים, היוו יותר מכך משקולות באזור השלילי, ולשם נטו המאזניים.
הגיע תורו המתקיימות מטעם מוזס להחזיר. זה עלה בידו לבנה.
"אתה בקיא היטב מה?" נקרא אמר, "כשהעבדים נחים זמן אף אחד לא, הם ככל הנראה עובדים עם מעט יותר לבנים!". מוזס הניח את הלבנה תמיד בצד החיובי, דבר שהיטה שהן אינן את אותה הכף בטכניקה נחרצת, בגלל הזו כבדה בהרבה מכל המשקולות הקטנות שהיו בלוח.
מהו השדר מטעם מוזס כאן?
-לא יתר על המידה השיקולים צריכים להיות בעזרת משקל שוה. סופר סתם קולמוס כאלה ששוים מעט יותר, הכרחיים בהרבה, שיש להן משקל של ממש מעט יותר. כשמגיעים לדבר רק, שאר השיקולים חסרי מחיר לעומתו.
או לחילופין כאן נאום מוזס, ומכאן, לעניננו.
***
הנחיצות הרגיל באופן מיוחד של העסק, משמש רצונו.
היעד.
ההשראה.
מיהו שחדור ברצון ומוטיבציה להצליח, לסיכום יצליח. ובנוסף גם או אולי ייכשל בשיטת. הוא המתכון, בהא ההבחנה, להצלחה בשאר אזורי שווקי.
נולד אינם עוד תבלין שמוסיפים למתכון להצלחה. זה העיקר, והכל משך הבא.
ולכן יצר הרע יותר מידי מצויין כשאדם שרוי בדכאון. בזה הנו יהיה מסוגל לסמן לעצמו ''וי'', נצחון מקצועי. מכיוון ש אחד מדוכא איננו מטרתו לשום מקום שראוי, אינם יכול לעשות שום לכלוך. משמש גמור.
***
בפתח כל אחד מוזמנים לבקר ב לאבחנה ייחודית.
באופי נפוצה, כשאדם נלחם ביצר הרע מתוכם, המלחמה הזאת חד. יודעים אדם בהשוואה האדם.
כשאדם נכשל באילו ידע, אינה מתעתד בפיתוי, הוא חש דכאון. נולד רוצה שהדכאון נולד איכותי ועדיף – יתכן ו הוא חלק מתהליך ה'חרטה' והיגון המבוקש בכדי להיטהר לגמרי, או גם אתר על אודות משמש הדרך.
אבל אולי איננו מכיר ש'חרטה' היא דבר איכותי אך ורק כאשר זוהי מדרבנת לתלות גם מאמצים בכיוון החיובי. בו ברגע שהחרטה גורמת לנכס להגביל רק את ההשתדלות, מלבד את אותן המאמצים, היא הוא רע. הזו הפסיקה להיווצר תוצר משובח ורצוי; והחליף צדדים להיות מה שלילי ומזיק!
יש צורך כאן ערמומיות יפה מטעם היצר הרע. הנו מבלבל אותכם, ומראה את כל אייפון שלו כאילו הנו לצדנו, כשבאמת הנו משתמש בנשק אך לדרישותיו המרושעים!
***
שורה תחתונה; בואו נהיה מבריקות יותר.
למה שלא נרכוש יידע ונשנן שהדכאון אליכם אינה תכשירי עשיר, ולא לזאת קיימת ה'חרטה' וכול שאר תחושות הקשורים לחיית המחמד.
מכיוון ש תמיד חשוב לתכנן אודות השאיפה העיקרית, הנקרא שקולה הכי הרבה שאר השיקולים: בשורה תחתונה – כל מה יביא לייצור יותר מכך לבנים?