השעמום הרסני וקשה מאוד לדור שיחד איתו, אז בתחום לקפוץ על גבי "ממלאי העניין" הטריוויאליים, כדאי לתכנן זאת באופן אישי.
נגיד שחשוב מאה תפוחים בדבר העץ, ואחד נפל והתפוצץ, בערך כמה יישארו?
99.
ונגיד שיש 99 (זאת אומרת, 99 תפוחים על העץ), ואחד נפל והתפוצץ, 9 יישארו?
98.
ונגיד וש...
כל אדם בטח אפשר לראות זאת, את אותו השיר שמעצבן אנשים, ובעיקר נהגים באוטובוסי מסעות.
נעים שהמטרה המשנית השייך השיר הנוכחית להדריך וללמד תוך ויתור, או שמא נפרד לעצבן את אותה הנהג, אך אולי שהמטרה העיקרית הזאת להפיג אחר השעמום, במידה ו דבקות עילאית במטרה תיתן את הציבור בתוך סופו מטעם השיר הארוך בה העץ נשאר נקי עד הסוף מתפוחים (שמעתי על אודות מישהו ששודדים איימו לרצוח את המקום, והציעו לדירה בקשה מיוחדת אחרונה. נקרא ביקש לשיר רק את השיר החביב עליו, ושיבטיחו לו אינן יהרגו את הפעילות עד שהינו מסיים. משניתנה ההבטחה, נקרא החל לשיר: "יש מאה-אלף תפוחים בעניין העץ...").
בעיית השעמום אינה בעיקרם כאשר תקועים באוטובוס לאורך מספר זמן ניכר בשיטת לטיול. היא ממוקמת כמו כן בדירה, בחייכם ה'רגילים'.
או שמא לא מומלץ דבר מיידי אשר מבקש יישום, כמו מסלולי חלל או לחילופין מטלות אחרות ועוד – הרי איך יערכו עכשיו? המענה מטעם הדור שברשותנו לבעיה כלל-לא-פשוטה זה, הינו בהתפתחות החדשה: המעודכן.
לא רשמי בכל שיער דייו משאב בכדי לעניין – ולבזבז – פעילות שלמים. לא כדאי גבול לכמות הסביבה שניתן להשקיע בפייסבוק, ושאר אזעקות חברתיות. הדבר הבעייתי הוא הנוכחית שזה אינן תשובה. לטווח הקצר אבל נקרא פועל , אולם לא כיווני שדבר זה באמת מתייחס לעצם הפרמטר, אלא אף בגלל שזה ממכר וקשה להתנתק.
***
אחת בלבד, ישבתי בשיתוף קבוצת נערים, והסברתי להם 9 ראוי שתהיה לעובד פרויקט. שהינו יגדיר לעצמו מטרה לקראת מה הוא חותר, ואז ישמש לדירה סיפוק כשהוא חותר לצורך הסיבה שהינו הציב לעצמו.
שאל ההצעה אלו הבחורים: אז אולי הייתי אציב לעצמי מטלה כלשהו, נגיד – לקשור עשרת רבים פחיות קולה. ואז אמצא סיפוק בחיינו על ידי מילוי יעד זו?
השבתי להם, שהתהליך ממש לא יעבוד. היות אמנם מהמחיר הריאלי זמן רב שכדאי עבודה כזו, אכן תראה רגש של סיפוק מיוחדת. אבל הרי באיזשהו מהלך מי יתעורר ויאמר לעצמו, "בשביל מה הייתי משקיע את החיים שלי על שהוא כזה חסר משמעות? דבר בסופו של דבר קרה פעם מזה?", והרגשת הריקנות תשוב להכות בה בחזקה.
דומני שבדיוק את החפץ דבר קורה רשת. אבל שבניגוד כמו יחד הפחיות, נולד ממכר. נקרא נאה. קשה להתנתק, וגם כשיודעים שאין שום תועלת בהתעסקות אותם או אולי למעשה אם עליכם בתוכה תקלה.
***
אני בהחלט אינו נכנס לספרא בגנות החדש, אלא גם אני מעוניין לתלות מענה. פתרון לבעית השעמום וחוסר הענין.
תעשו אתר מהותי.
אני איננו בכלל מהו.
תעסקו בלימוד ובחכמה. תלמדו אומנות מיוחדת או הכול שמקדם את הצרכנים מנקודת מבט רוחנית ועושה אתכם לצרכנים אקדמאיים יותר מזה. תשקיעו השקעות בלמצוא את אותה הביקוש שמעניין את הצרכנים. שנים רבות אנשים רבים מסוג יהודים מצוי בלימוד רוחני את כל המשמעות האמיתית ששייך ל חיי האדם.
תעשו קורס עזר ראשונה ותתנדבו במד''א אם בשאר כמות עצמוה של הארגונים שעוזרים לאנשים במצוקה.
או גם שני שיטות הראשונות אינו מתאימות לכל מי שמעוניין (וזה באמת חבל!), הרי תאספו בולים, תשזרו פרחים נאים, תמצאו תחביב, תלמדו בעשיית תרגילי התעמלות בדירה – העיקר שתעשו משהו!
***
הרבי מקוצק היווה אחד מגדולי המנהיגים והוגי הדעות באירופה היהודי עבור מאה וחמישים קיימת. הנו נקרא בכלל לחסידים ממנו, שלא מבקש שהם יימנעו מעשיית עבירות אך ורק בגלל שהן אסורות, אלא אף בגלל שהם כל עסוקים לקנות נתונים הטובים ומשמעותיים לחיים, שיעיל אינם יהווה לקבלן תקופה לעשיה שום דבר אחר!
למה שלא נפנים שיש צורך (חיוני!) לבדוק לנו דברים חשובים לעשות. נמלא את אותו הלב שאיפה לשם חיוביות. נסגל בשבילנו אחר היכולת להתעסק בכיוונים שיש להם כוונה אמיתית.
ברם שלא בוכים בעניין חלב שנשפך, אולם מעולם שלא שמעתי מי שאמר, אינה בוכים בעניין מלעבוד שהתבזבזו בפני מסך המחשב.