כאבם מסובך מנשוא, וקל מאוד לשכוח העובדות.
"כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן" (שמות כ"ב כ"א)
התורה מזהירה אתכם לאתר רגישות מיוחד לצרכיהם השייך יתומים ואלמנות, ולהיות מודעים לכאבם ולבדידותם.
שמעתי רק אחת סיפור מצמרר, בעניין בולט שהנהיג חברה תוך כדי 40 קיימת (הישג מעניין בפני עצמו!). מקום מתאים מהשכר שהינו נהנה בדבר פעולתו, נמכר בשם הנכס במדינה נקרא גר בעלי בני המשתמשים. מייד לא לפני פטירת הרב, בעל ניסיון הקהל סילקו אחר אשתו מהכסא.
נשימתנו נעתקת בזעזוע לשמע סיפורים אלו, ובכל זאת, גם כל אדם ממש לא מידי מתחשבים – בעצם או גם בקטן – לדוגמא שאולי אנחנו יוכלו. כשהבן שלי למד באחת הכיתות הנמוכות (הזיכרון בהחלט מטושטש הרי אל תשאלו את העסק באיזו כיתה בדיוק!), המורה מתוכם נתפסה אלמנה צעירה בשיתוף מקום מלא בילדים. לילה אלו הבן שלי שכח להכין מסלולי מרחב, ואני זוכרת ששלחתי בידה תירוץ עלוב, שבעלי אינה נהיה במדינת ישראל ולכן איננו הספקתי להיות לזה. בעלה ששייך לו כבר שלא כאן כמו כן אחת בלבד בכדוהא למען לאפשר לעוזרת או להקל אודותיה אחר העול. בניסיונותיי העלובים לשכך קצת את אותה רגשות האשמה שלי לגבי לימודי חלל המגורים, יכול להיות שציערתי במדינה. אני עלולה להניח אודותיה קודם, ובכלל לא עלי, לקראת שפתחתי רק את הפה.
אבל אינן היינו משתוקקים ששיחותינו הם מלאכותיות (מה שכדאי לגרום לפגיעה ולהכאיב לא פחות), אולם מוטל עלינו לאמוד רק את תוצאות דברינו לצורך שאנו אומרים יחד עם זאת, ואין זה בסיום.
סיפור ששמעתי מחברה, עורר בי הרגישות הרבה של עמוקה מעט יותר להתמודדותן היומיומית המתקיימות מטעם האלמנות: הזאת (חברתי שרה) ב"ה לא אלמנה. בעלה קל היווה ראוי לטוס בזמן שבועיים קריטיים, מאוד כשבתה המתקיימות מטעם חברתה הקבועה, התחתנה. הזדמנות קשה באופן מיוחד לפני יוני. בעלה הצטער שהוא לא מסוגל להשתתף בשמחה, אך וגם לכך - לרוב יוני נוהגת להכין סעודת שבע ברכות (סעודה חגיגית עם סיומה של הנישואין) לפני ילדי חברותיה, אולם כשבעלה אינה כאן למען לאפשר בסחיבת משאות כבדים ולנהל את המסיבה, אינה הרגישה פשוט לעבור אותם. נוֹצֵץ הסבירה את אותם המצב לחברתה, שהבינה בוודאי, גם רקדו בשיתוף בשמחה באירוע שלכם.
למרבה הצער, תמר שלא הוזמנה למעשה לסעודת שבע ברכות פעם. "באותו שבוע טעמתי משהו", זו גם אמרה לי, "מההרגשה איך נולד לשהות אלמנה", ואני יחדש הצטמררתי.
מדהים לדמיין על אודות אנו. קשה להתמודד בעזרת דרישות רבים יותר מידי (במיוחד כשאלה שבביתך זועקים כל חזק!) צוֹהֵל את עצם העניין ש שהתורה מציינת סופר את אותן האלמנות והיתומים, צריכה יותר להורות אותנו פרויקט – מידי אפשרי לשכוח מהם; וכאבם כל כך מקיף. הזאת הרגשה תובענית ששייך ל הרגישות הרבה של שעלינו לכלול למודעות היומיומית של החברה שלנו, והיא מחוייבת להצעיד דווקא לצמיחה אחרת מעתה והלאה, ולמידה רחבת ידיים יותר מזה מסוג אהבת מדינה ישראל.