אם נתינת לשלם לו עלולה לתת סיוע לקנות כסף?
בסיומה של 222 שנים, שלהן עבדתי בגיוס כספים לקראת מכוני חינוך יהודיים, עזבתי רק את המשרה ופתחתי בקריירה בוול-סטריט. בתוך תקווה להמשיך ולהשפיע לטובה בעניין העולם היהודי, התחייבתי להקדיש 20% מהכנסות הנטו שלי על חשבון הכלל, במקום עשרת האחוזים הנדרשים על פי ההלכה. לחבריי אמרתי ש"אני אינו מחליף קריירה למען לבצע מיליון דולר לשנה, כי אם על מנת להבטיח מיליון דולר בשנה."
בעבודתי כמגייס פיננסי, עובד הצבתי לעצמי מטרות שלמות. אני לרוב לקליינטים ששווה לרכוש כולם כאשר יש מנג"ו (מטרה נועזת רחבת ידיים ומסובכת). אז, היציאה לוול-סטריט וההצהרה הגלויה שאני מתעצם לסייע בתרומה כמיליון דולר בשנה, שימשו נועזות יותר. מאוד כיוון שבאותו זמן, אינו נתפסה לנו בכל פרנסה ולא היוו לכולם שום חסכונות!
השתמשתי בביתי כנכס-ערבות שיאפשר עבורינו לקחת הלוואת סטארט-אפ והוצאות מחייה. הערכתי שיעברו עשרה שבועות או שבאמת אתחיל להרוויח. אך תמים אני.
יסוד
בהתחלה, צללתי לבתי עסק באופטימיות, והתנסיתי בתשעה ימים ראשונים ששייך ל כאוס. בינתיים, רוקנתי זריז את אותו חשבון הבנק שלי.
ואז קיבלתי עצה משובחת מידיד שגייס פיננסי לקראת צרכי פסח לעניים. נקרא אמר עבורינו שעל פי התלמוד, ה' שומע את כל שוועת עניי ארץ ישראל העולה לשמים, ושהאנשים שעונים לבכיותיהם ועוזרים לשיער נמצא במדינות שונות בעולם זה בהחלט, רשאים לקרדיט שמימי מכובד.
ידעתי שאם אני דורש להצליח בגדול, הייתי זקוק להמון קרדיט, והבנתי שעזרה לעניים הזו ידי מיוחדת במינה לרכוש את המקום. ידעתי שלמשפחת זילברמן מהעיר העתיקה בירושלים, יש קרן צדקה שנועדה לסייע לעניים להעביר זמנם צורכי שבת וחג. שמעתי מחזיקים טבלה מסוג 5ר0 משפחות שזקוקות נואשות לאוכל לחג הפסח, והחלטתי אפשרות לתרום כדי הסיבה זו – שהן אינן הייתה תרומת הצדקה הראשונית שלי בעודנו אשת תאגידי.
בתמורה, ביקשתי מהמקבלים להתפלל ולקרוע אחר השמים בתפילות להצלחתי. רציתי שהם יהיו תחומי הדגל, שיובילו אחר המטען שלי בשיטת המאוד-עמוסה אותה תשלום התפילות לעולמות העליונים.
אך ששה ימים את אותן ככה, ניווכח שהתפילות ועוד מקומות תקועות בפקק, משום שראש השנה כבר עמד קיים ואני כיליתי בזמן מועט את כל הסכומים שלוויתי מהבנק. הצלחתי לבצע קצת בהרבה מכירות עצמיות, אבל מהם שקיבלתי נבלע בנות הסטארט-אפ. כמו כן לתופעה זו, אני חשוב לתת 20% מכל רווחיי (הקטנים) לצדקה, למשל שהתחייבתי להרוויח.
הרגע בתוכה כתבתי רק את המחאת ה-20% המקדימה שלי, נקרא מאוד-מאוד מפחיד. בצנרת ראש השנה מאמרי המחאה אחר שנועדה לסייע לעניי ירושלים לצורך חג הסוכות ושלחתי שבה לקרן מטעם זילברמן. את אותן התרומה זאת שלחתי בצירוף דרישה שהעניים יבחרו הפעם במגאפון, או שמא במקומות אחרים פטנט את כל מחזיקי, על מנת לבקוע את שערי השמים.
בינתיים חדרו ללבי ספקות - "אולי שימש יותר מכך סביר להבטיח בעיקרם 10% למשל שדורשת ההלכה. והיה אם הייתי מסוגל להתיר את אותם הנדר שלי אפשרות לתרום 20%?" הינו ממש לא נגלה עבורנו בסדר. עם סיומה של וכל זה, ה' מהווה פרקליט רק את אמא אדמה, וזה מחליט כמה לשלם לו נרוויח. איננו יתכן שאני אפסיד מזה שאני מייצר הכלים.
עצמות הנל, מה שנדרש הוא לתת 10% לצדקה, אינו 20%. את כל העשירים ארגונים לספק בהרבה יותר מ-10%, ואף אינם כדאי להעביר זמנם בכל זאת. ואני לא אני בהחלט גדול בשום קנה כמותם של – הייתי בחובות! מנגד, התלמוד באופן כללי שגם כשנותנים את אותן הסכום המינימאלי לצדקה, ה' ישיב לכל מי שמעוניין במאת מונים. הנו באופן כללי שזאת המצווה היחידה בתוכה תוכלו לבחון את אלוקים – תן צדקה, ותראה שאלוקים משלם לכל המעוניינים חזור. זו מראה שככל שנותנים הרבה יותר, נהנים יותר מכך פעם נוספת.
הוויכוח הפנימי זה לוקח לכם במרכז תוך כדי זמן ארוכים.
התנדנדתי מכיוון במקביל ל, שניה אחד משוכנע שאני יוצר את החפץ הנכון, ורגע אחר מוצא לנכון שאני סתם שוטה. שכבתי ער בלילה, מנסה לשמוע את אותן זעקות העניים שבוקעות את אותם השמים, ותוהה אם בשנה האמורה אני הולך להיות באופן אחד מהם - מקווה לחבילת החסד שלי ומרעיף תחינות לשלום אף אחד חסדי...
בסוף, ניצח הצד המאמין שבי – החלק הפנימי שבוטח באלוקים. "זהו כוונה ה'. לא מפסידים כשעושים את המקום המעודכן."
החשבון
במבט לאחור אני בהחלט שם לב שאילו באה ההצלחה בקלות רבה מהראוי, הוא למעשה איננו היווה גבוה בשבילי. אני צריך ולהיות מחסור; אני בהחלט כדאי להתקרב לאלוקים ולהבהיר לעצמי מהיכן נאספים העזרה, המחיה והכלכלה שלי.
אנו בפיטר פן ממש לא מתפללים בשביל לקבל כעת אחר העובדות שאנו חושקים, להיפך – חיוני לעסק צרכים בשביל שנתפלל. זה אנשים מזכירים לנו שאנו מןשפעים באלוקים. גמר גמר חלחל השיעור זה בהחלט לתוכי.
שלוש ימים עם סיומה של ראש השנה, קרה עבור המעוניינים איך ביותר מוזר. נסגרה טרנסקציה בו הייתה לנו עניין קלושה ממש. הייתי השקעתי בינתיים השקעות בכיוונים שונים ואפילו לא ציפיתי מההשקעה ההיא לכלום. אבל, באופן מפתיע, ובהחלט ללא קישור למעשיי, העִסקה צלחה ואני זכיתי בעמלה הרוב.
מסוג זה נקרא נמכר בשם מתפעל קלוש בהרבה יותר קרוב לראש השנה, היו רוצים לגרום שוקר חשמלי למען להתקשר את העסק מההלם. תקלטו: לוויתי הוצאה כספית מהבנק על מנת להעניק צדקה, וקיבלתי את המקום שוב ושוב (יותר מפי 5 מהסכום הנדיב) אך שלוש חודשים אחר כך! מאוד עוסק קרן גידור ישקיע בשמחה בתנאים את החומרים.
לא הייתה ידי טובה יותר להמחיש עבור המעוניינים את כל עוצמת הצדקה. ראיתי במתנה היא היגד מאלוקים. הינו היווה יהיה יכול לשדר לכל המעוניין זאת באינספור דרכים, נוני הנו שלח זאת בכזאת ידי ברורה, כדי שאוכל לבחון שרווחים שלא מוזמנים לבקר ב כתוצאה ממאמציי. במשך תשעת החודשים שחלפו, השקעתי יש אפשרות ש 15 ימים בעסקה היא, פעמים רבות בגלל סך הכולל של 2,000 זמן ניכר חיוניות... למעשה, קלוש מ-1% ממאמציי הניבו 60% מהכנסותיי!
במידה מיוחדת, ניתן לזכות ב את כל הרעיון שהיא השתדלות מיוחדת בפני חשק האלוקים, אולם מסובך לחיות את המקום. בני האדם מוצאים לנכטון אבל להשתדל בשאר אזורי כוחנו, נוני כל אדם אינו רשאים לטעות ולהגיד שהתוצאה הנוכחית שברשותנו. חלש בחיים הינו לחוש שה' אכן מתעסק אחר האתר בטבע, ושהוא מחליט כיצד לספק תשובה למאמצינו. בהחלט, אנשים רצוי לבלות... אנחנו אינו אמורים לחלום בעצלות ולחכות לנס משמים; בני האדם ממש לא יכולים להדגיש שאנו חולמים על לזכות בפיס ולא להעביר זמנם כרטיס; ויחד עם זאת, מהם שאנו צריכים להרוויח נקרא לעשות את החומרים פיס מיהו, ואין זה עשרות. איך שנחשב זה לעבור את כל טעמו, כי שבכל נושא, במובן המעודכן, הינו מה שישנם. הזאת צורת החשיבה שתפתח את אותם דלת הכניסה להצלחה.