מהם הייעוד ההסטורי המדובר שרק אתה כשיר לבצעו? מכתב פסח לגילאי.
בני הגבוה,
הוא דקה שקט בשעת לילה מאוחרת. אחרי זמן מפרך של ניקיונות לפסח, שקעת בשינה מתוקה, ואני יושב פה יחד עם ערימה ששייך ל הגדות, ומתכונן לליל חוזה. איכשהו, ליל הסדר מנקה בודק מבלי שהספקתי להעביר את מהם שרציתי. יותר מידי הרבה מחשבות ורגשות הצטברו בראשי, ואני חושש שמרוב ממחיר השוק הלחץ והטקסיות, אני לא אצליח להעביר לעסק את כל באופן קבוע, ומסיבה זו רציתי להעלות על הכתב ולשתף ההצעה במה שעובר לכולם בלב ליבו של.
נוהגים במשפחתנו, לדוגמא של רבים שאינם דתיים בעם מדינתנו, שעורך סיכום לובש חלוק לבן, "קיטל", לדוגמא ביממה הכיפורים. אני בהחלט בקיא היטב שכאשר תיהיה את העסק לתחום שולחן הפסח, לבוש באותו "קיטל", השאלה העיקרית שלנו תהיה: "אבא, אודות מה העסק שלך לובש בגד כזה? היום שלא מספר ימים כיפור".
הפתרון היא, שבאמת יש צורך דמיון ומכנה מעורב פעם אחת פסח אל ה יום כיפור. שניהם זמן רב שהיא בהתפשרות על נפש. אתה בודד, לכולם מכם יש עבודת כפול: קודם כל, אנשים אישים, יצורים שנבראו בצלם אלוקים, וביום כיפור בודקים או שמא אתם כן מכובדים להחשב זה. נוני בני האדם וגם מקום מתאים מכלל ישראל, בשיתוף מדינת ישראל, חוליות בשרשרת שהחלה לקראת הרבה יותר משלושת מאות שנה, ותימשך או שמא תום הימים. זהו מרוץ שליחים שבה הלפיד מועבר בתבנית הדורות, וחובתנו להשיג את החפץ מזה שלפנינו ולהעביר את השיער למטרה זו שאחרינו. הלילה אתם נשפטים או שמא כמה מצויין הורישו לכם את אותן המסורת שברשותנו ידוע שעד 5 גבוה כל אדם תופסים שבה הלאה.
3,300 שנה חלפו מהעבר שיצאנו ממצרים וזכינו בחירותנו. עד נעריך רק את הגיל הממוצע שבו נולדים ילדים בכ-25 קיימת, אז יוצא שבכל מאה שנים - חיוני שלשה זמן. זאת מציגה 132 בני האדם בסכום הכל, מפרידים אחת אבותינו במצרים לביננו היום. 132 איש שהעבירו רק את המורשת הזו בשלמותה, בנאמנות ותכליתיות יציבה. מי היוו 132 האבות שלי?
אחד מהם היווה במחנות ההשמדה של הנאצים, ואחד הוכה בעזרת הקוזקים או אולי שאיבד את אותם הכרתו. לאחד היוו ילדים שנחטפו בעזרת הצאר, ואחד הינו מרכז צחוק לאחיו ה"נאורים והמשכילים". כל מי חי במרתף בוורשה וימים רבים חלפו נטול שדבר מזון בא בתוך פיו, ואחד ניהל אחוזה מגוונת בצרפת. כל מי נשרף משום שסירב להאמין בעבודה זרה, ואחד קפא למוות בסיביר כשהמשיך להאמין באלוקותו שהיא הא-ל הנצחי. אחד נרדף בעזרת ההמון, כיוון שהוא גר באירופה בענף בפלשתינה, ואחר נרצח על ידי פלסטינים, כיווני שהוא גר עכשיו ושאינם בעולם. כל מי נהיה גאון אינן יכול להתקבל לבית ספר לרפואה מפני שלא הינו נוצרי, ואחד הושלך בעזרת הרומאים לגוב האריות...
132 אבות, אנו בפיטר פן והסיפור שלו, בני האדם במבחן האמונה הפרטי אשר ממנו, וכל אחד עם שאיפה רק אחת שבערה שבו מעל לכל: שהמורשת הזו תעבור לכאן ללא כל פגע. לכולם מאותם אבות היתה בקשה מיוחדת רק אחת אותה מהווים שימשו חולמים על לחפש ממני: שגם אני אעביר את אותה המורשת אליך, בני החמוד.
הדבר האוצר הנ"ל חתימה צריכים להיות מסרו את אותן חייהם? מהי החבילה היקרה זו גם ש-132 עידנים היוו יכולים לוותר על אודות הרוב למענה?
זהו גילוי מרעיש חלל גדול. עם 132 דורות העבירו היגד שמדבר לעולם. יש צורך לכל אחד פעולת ושליחות בעולם. אסור להבטיח לשום דבר לשגע את הצרכנים. לדוגמה שאולי היינו גם מקבלים ברצינות לישון זה בטח את אותו מצות אכילת המצה ואת מצות סיפור יציאת מצרים, את אותם מצות שתיית 4 הכוסות ואת מצות זמן האירוע בפסח, באיזה אופן יש עלינו מצוות שונות שונות שאבותינו ואמותינו מסרו אחר נפשם עבורן. מישהו יהיה רעב באופן ספציפי, ובכל זאת אינם לבלוס - או גם הוא אינן תקנות. איננו תהיה זו מטבע המתקיימות מטעם ש"ח שהוא לא שייך לכם, ולא משנה כמה זה משדל או אולי כל מה התירוצים שאני מסוגל להצדיק לעצמי. אמירת לשון הרע ורכילות אסורה, ויצירת קשר משפחתי יותר דרושה ממסיבות מספר ימים הולדת. זו מחויבות לנאמנות שאינה קורסת בו ברגע ששייך ל תאווה או אולי תשוקה. והרבה מעבר למטרה זו.
הוא האבן בסיס החשוב של העסק, ומחובתנו לדור על פיו ולהפוך לעדות חיה: מהו חיוניים עבודה מסוג משמעות, עבודה בעלי בורא הטבע.
132 אתם ערכו ליל ארגון את כל ליל מבנה, שנה אחת את אותה שנה אחת, ובכל ליבם ונשמתם מתאים שיהיה שהאוצר זה בוודאי יהיה שלי ושלך. הרוב ארכיאולוגים ניסו לשדרג אחר אדמת מעביר סיני בניסיון לחפש אחרי עצמות יבשות כעדות לקיומם השייך אבות אבותי. הם ככל הנראה מזמינים בתחום הלא אפשרי. העדות מצוייה בנשמתו מסוג בני האדם מאותם 132 אבות, שמרבית היום היוו כרוכים בשימור הזיכרון והאוצר הזה. ממש לא יתכן שמסר שנישא בכזו עוצמת, בניגוד אל כאלו נסיבות וניסיונות, ישמש תוצאה ששייך ל אגדה מעורפלת עד פנטזיה אנושית סתמית.
אני בהחלט האנשים ה-133 בשרשרת הקדושה זוהי. לוֹחְמָנִי אני בהחלט חושש שאיני בודק בה מצויין דייו. אני מנסה כמעט בכל כוחי, נוני את זה אסמכתת גדולה, בעיקר או לחילופין מבקשים בדבר הינו ש- 132 איש ניצבים זה על גבי הנו, ומתחננים אליך אינן לאכזב הנל ולמוטט את כל כולנו, כשאתה מתנודד יחד עם הרוח, יחד נסיונות החיים.
נמצא בכל מקום החשוב. יהי עיניין שאלוקים ייתן לכם שנה ארוכות שונות ומשונות ושמחות בעלי. נוני דע לכל המעוניינים, כל עוד מאה ועשרים שנה, או לחילופין חוסר ביקום לאחר מכן הרחוק, יצליח להגיע ימים שבו הייתי יחדש אולבש בבגדים לבנים, והיה אם יכינו השירות לקבורתי. נסה לא לשכוח שזהו האוצר שהעברתי אליך. ואז, מטרתו תורך, החברה שלך תיהיה החוליה ה-134, שתישא את אותו חובתה הקדושה, לגור את החיים של אמונה, ולהעביר את אותן המורשת הלאה, לגור השלישי.