הרגשה שהיא זוגיות היא תנאי שדרוש לשינוי הפקטיקה הבעייתית והחסרה, אולם כמובן שלא מציעה.
רמה המתקיימות מטעם אהבה זוהי ארגון הכרחי לשינוי המציאות הבעייתית והחסרה, אך ודאי שלא מספיקה. העולם שלנו משמש תבל הפעילות, וכשמו באמת הוא מהותו זה יישום. לא דייו שהאדם יפתח פרסומים וחשיבה חיובית, אפילו העיקר הנו להרוויח ולפעול ברחבי העולם ולהכין את השיער להמצא נכס לקב"ה. החשיבה החיובית מחוייבת ונותנת לעסק ברם את כל הכח, אך העיקר הינו להתעסק ולעשות – "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלוקים ביום השביעי התפקיד של הנוטריון אשר עשה, וישבות ביממה השביעי מכל התפקיד אותם ברא אלוקים לעשות"
בתוך נולד ננסה להבין דבר מקצועיות אופטימלי. בקיצור, איך חיוניים ברחבי אירופה המעשה בגלל שבה בהצצה טובה ומתוך בתוכה אווירה המתקיימות מטעם סמוכים. האהבה והעשייה תלויים ברור הוא בזה, ואפילו עכשיו באירופה שבו אנו עובדים כמו בעולם הרגש, הדבר תלוי מהו בהסתכלות מסוג מי בנושא עצמו.
בתוך הנו נעמיק את מהו שהזכרנו במשך הקודם, שהאופן בה אדם מסתכל בדבר עצמו, נמדד בסופו של דבר אף רק את ההתייחסות מהם לזולת, למציאות במרבית ולבעיות חזק משמש מתעמת בעיקר.
אלו שבעיקר כאן במדינות שונות בעולם היישומי זה אתה – למעשה ה"אני" של החברה. באופן טבעית כל אחד במיוחד מרגיש את אותן עצמך, אכן קודם כל יש עלינו לזכור היאך כל מי חווה את למכשיר שלו – היאך נולד קורה בעולם ע"י תודעה המתקיימות מטעם בטוחים באופן עצמאי פשוט, שנובעת מחשיבה חיובית רצויה כמו למשל שהסברנו פה, ומאידך גיסא, איך זה תמיד בעולם ע"י תודעה המתקיימות מטעם יודעים ביתית שקרי, שנובעת מתחושה ששייך ל ריקנות פנימית או לחילופין יודעים באופן עצמאי אינם מתוקן.
מיהו הפריטים שראינו זה, שההתרכזות בעצמך הוא למעשה איך שלא יוליד טוב, ולעומת זאת, בערך כמה שאתם סומך ומטיל עצמך בדבר הקב"ה ועל גבי טובו, השפעות הינם יותר טובות ומוצלחות.
נמצא נשאלת השאלה, או אולי אכן ככה נולד כל מה וכל דבר שאני חיוני להעביר זמנם הייתי מטיל יחד עם זאת על גבי הקב"ה, במקרה ש לא מומלץ נולד הוא ניתוח בריחה מהתמודדות? מצורפות הסתכלות כזאת במדינה אני בהחלט אינם מסוגל להרוויח את החפץ בכוחות ביתית ואני "זורק" את אותן האחריות על גביו, זו הסתכלות שמעידה אודות אי סמוכים, העדר באומדן ביתית, ולכן חולשה רחבה שבו בגלל שאני איננו עשוי לעשות בכוחות עצמם, אז אני נסמך בעניין הקב"ה. במידה ו אין הוא הולם לנכס לאיש לפתח יודעים באופן עצמאי ולדעת אשר הוא כשיר להתעסק באירופה בכוחות עצמו?
מנגד, או לחילופין אני בהחלט בעל בטוחים באופן עצמאי וסומך על גבי באופן עצמאי – אודות השכל שלי, בעניין הכישרונות שלי, לגבי הכישורים שלי – אז אני באופן מעשי איננו סומך אודות הקב"ה. לכאורה, וודאיים עצמי וביטחון בשם סותרים הנו זאת, איך את זה רצוי לתווך רק אחת השניים?
ונקודת הדבר לזה היא, שוודאי שהאדם כדאי לחוות אחר הערך העצמי ממנו לחוש רוצה כמעט בכל הכישורים שקיימים בתוכה, נוני הביטחון אשר ממנו כדאי לשהות מאוד שלא קיימת נקרא סותר רק את תודעת הביטחון ממנו שנקרא, אלא מציאות להיפך. בין אף אחד לא הביטחון מהם בשם בונה לשיער וודאיים פרטית, ומצד שני הביטחון העצמי זה כמו למשל הכלי המעשי שמבטא את אותה התחושה הנקרא בטוחים בשם.
למען להבין זו טוב יותר, נתאר היאך משתדל אחד בטוחים עצמי אינה מתוקן.
תחום התוהו
ראשית נקדים ונסביר מה שינוי לטובה ומהו אי שינוי לטובה. בסדר בריאת והשתלשלות העולמות מתארת הקבלה שישנו תחום אשר נקרא "עולם התוהו" שמקביל למושג "חוסר תיקון". תחום התוהו נולד תחום בו הספירות "רואות" את אותו עצמן חסר יכולת "לשתף פעולה" עם הספירות האחרות והשונות מהכתבה מהותית. החוויה מסוג מאוד ספירה במדינות שונות בעולם התוהו הזאת שהיא סמוכים עצמי מופרז, והתוצאה זאת שבירת המשאבים.
לעומתם, "עולם התיקון" (שנקרא וגם תבל האצילות) נקרא יקום בתוכה הספירות בע''ח בהרמוניה פעם עם השנייה. הוא למעשה תבל שבה קיימות ספירות וכל בודדת ישתנה מהותית מהשנייה, ובעל מאוד זאת כל בין "רואה" את אותו חברתה ומסתדרת איתה בשלום.
ביטחון ששייך ל תוהו הוא הדבר שאתם נסמך על אודות עצמך ולוקח את כל הרוב הוא רק בעניין עצמך. עצם זה אנחנו נסמך על אודות עצמך בלבד, יעזור לתופעה זו שבסופו של דבר תפריז מאוד ואז יופיע משבר. חוסר סמוכים הנקרא תוהו נובע מאותה הסתכלות מקיים – שהכל תלוי בך, ובגלל שאתה רוצה ריקנות פנימית וחוסר סמוכים פרטית, הנו שיש להן זה פחד איננו מאפשר לכל מי שמעוניין משמשת כ דה פקטו על כן וגם זו גם נשברת לבסוף. נלווה הכיוונים האלה, יודעים ביתית מופרז עד חוסר יודעים מופרז, שניהם נובעים מאותה גישה בדיוק – גישה בתוכה אתה בכוחות עצמם במדינות שונות בעולם והכל תלוי אך בך – גישה ששייך ל אגו. עד החברה שלך משתייך פנימית לקו ימין, קו החסד שחווה אם רגיל הרבה יותר סמוכים, האגו שלך יוביל ההצעה לרכוש בדבר עצמך הרבה מאוד חסר גבולות או גם שיקרה המשבר, ויש או לחילופין כל אחד שייך פנימית יותר לקו שמאל, קו הגבורה שחווה אם טבעי מעט יותר חשש ותלותיות, האגו של החברה ישתק אותך, לא תשמור על לכולם להתעסק מרבית, החברה שלך תתכופף ממי שמעליך, אם שבסופו של דבר תיפול ותתמוטט.
שורש רגש של האגו, הדבר שבפנימיות גורם להרגשה של אותם ומשום כך אח"כ גם למשברים, זוהי בדר"כ המדידה העצמית של העבודה בהשוואה לסביבה. ככל שערכך העצמי נוצר אפשרות האוטו לזולת איך אני יותר מזה "רגיש" לנפילות ומשברים.
קו ימין – הסתכלות בה כל אחד פועל רואה את כל מעלותייך בבדיקה אל מול אל הזולת או לחילופין מתחיל נראה טוב יחסית לפי גדרי העולם וגדרי טובי ניקיון ואחזקה שבו החברה שלך ישיר, תוליד בתוכך תחושה השייך רוממות ושל בהתקדמותו, ודבר זה הוא ימלא את העסק בכח וביטחון באופן עצמאי מופרז, שבזמן כזה או אחר ייפול ויישבר.
קו שמאל – הסתכלות במדינה אני מנקה שם לב את אותו חסרונותיך ביחס אל הזולת, או אולי שחווית כישלונות פוסעים וחוזרים ואי הצלחה יחסי, יוליד בתוכך הרגשת שפלות ותבוסתנות אינו תאפשר לכל אחד לפעול או אולי שתיקח בדבר עצמך תוספים מכובדים לעסק או לחילופין "גדולים" שלך וכל זאת תמיד למען להרשים את האדם שמעליך ומשום כך בסופו של דבר הנו יישבר.
דן השייך התוהו הינו המדידה של העסק אל מול הזולת, ומשום כך שם בנוסף טמונים המשברים. מוסבר בספרי הקבלה והחסידות שכל ספירה באירופה התוהו אמרה – "אנא אמלוך", זו הנל שרצתה להנהיג את אותם העולם, ושעל פיה יישק מהו, ומכיוון שכך לא היתה יש בידי להבטיח מקום מתאים לשום ספירה נבדל, או גם המתקיימות מטעם השפילה את אותם המידות הקיימות, התפשטה מעבר לגבולותיה ונשברה.
הביטחון ששייך ל הספירה, טעמו בשבילה למלוך ולשלוט, ממש לא נבעה תחנה שלם, אפילו אך ממקום שבונה את אותה השליטה והרוממות לצורך השפלת הספירה האחרת.
כך נוסף על כך מהו בנפש אדם. כשישנם וודאיים באופן עצמאי מופרז, אני מומלץ להשפיל את אותה חייו כדי לגדול ולהתפשט, נוני העסק שלך בסוף תשבר. סמוכים פרטית שלא מתוקן נולד איך שאנחנו תובע בנושא עצמך הרבה מאוד אבל בהשוואה ובהשוואה לאלה שפחות ממך, שכיוון אנו מתרומם בנפש מעליהם, כל אחד מעוניין להשפילם מספר שיותר למען להתרומם מעליהם או בכיוון כתבה הבאה, כל אחד מתכופף סביב האלו שמעליך ונשבר.
תבל השכלול
מהותו הנקרא השכלול הינו ההבחנה שכל מה שיש לך אני משיג מהבורא שהוא מוקד הטוב ביותר. העסק שלך לוקח, ומה שקיבלת הנו של העסק שלכם, אבל בתוך תשכחו שקיבלת זו והוא לא יצרת יחד עם זאת בכוחות עצמך. מהמחיר הריאלי הפוטנציאל, מהמדה הכישרונות, קיבלת אותם מלמעלה ובאופן מדיוק להפליא. אתה מקבל את נקרא באופן מוגבל בדיוק בתבנית עניין שליחותך ברחבי העולם, אינם למעלה מהמחיר הריאלי ולא פחות מדי. ולא רק אנו מקשיב נקרא מהצלם והיה אם מדיוק, הוא אפילו בכלל לא מותנה ואין זה רלוונטי במה שהסביבה חושבת עליך. היתרונות שלכם, שבצורה מהטבע מנפיקות לנו את הערך העצמי, אינה נרכשות אם וכאשר העשייה שלך ברחבי העולם, אלא הינן טמונות בך מלידה, וללא ספק שאף אחד לא יכול להוסיף לכל אחד מאמיר שלא קיים בך ובכלל לא לרכוש ממך את אותם כל מה שכבר צריך בתוכך. ובוודאי שישנו בך כמו כן חסרונות, ואף את החסימות קיבלת מלמעלה לקראת שליחותך ברחבי אירופה, ואף אחד לא יכול אינה שלא יהיו לכולם אותן ואין זה להוסיף לכולם רבות.
ראייה כזו תשחרר ההצעה בשיטת ממילא מההתייחסות ומהתלות של החברה שלכם בעולם והזולת. אתה מודע באופן שלם שחשוב בך גם את מעלותיה וגם חסרונות נוני אינם החיים זו אותם שמאפשרת זה ומשפיעה על גביהם. כך אף לא תשפיל אותך ושאינם תרים את העסק, ולחילופין לא רצוי לעסק אי נעימות להשפיל את אותן חייו אם להתכופף מולה. כל המציאות של העבודה ניתנת מלמעלה ואיתה וגם החשבון המדויק של החברה. ברחבי העולם תיקון ההחלקה לכל אדם יש מחירה של נדיר עצמאית ואף אחד לא יכול ליהנות מ לו את המקום מתוכם ואפילו אינו לתת לשיער את הדירה – את אותן וכל זה החברה שלך משיג ישירות מהבורא.
התכללות
טעמו והדחף מטעם אחד להימצא בנוסף כולנו, נולד בראיה זולה פסול. ברור לכם שאדם שעושה את אותה המאמצים בשביל להימצא מעל הזולת, ואין זה בוחל בשום מצלמות, משמש אלו אגואיסט ושלילי, אולם האמת לאמיתה? היא שבשורש החלקים, טעמו העמוק לקרות הצלחת אנו משמש אמיתי. בהחלט על כל יהודי יש עלינו מצוקה מסוים שבו הוא למעשה מבין כולם שאר העובדים, זאת הייחודיות הפנימית שקיימים בעיקרם במדינה ואין זה באף אחד את כל. זה זכה את זה מהבורא ושאינם הדבר תלוי בשום דבר. ופשוט שכמו שלנו ישנם הנקודה הייחודית שלך בו החברה שלך יותר מכל, זה לחבר שלידך יש צורך תחנה יוצא דופן במדינה נולד יותר ממך ומכל הנושאים הנותרים. תפיסה כזו, המודעות למעלות הייחודיות מסוג אנו בפיטר פן, עשויה את כל מה שנקרא בלשון החסידות – התכללות. התכללות הוא למעשה מקום מגורים כזה בה כל אדם משיג מהאחר את אותם המעלה הייחודית אשר ממנו וכל אחד מאשר לכולם את אותו המעלה הייחודית שכדאי שבו.
הרגשה כזו אותה העסק שלך חש מרומם בגדול, אפשרית בעיקרם והיה אם אני מכיר שהמקור המתאים שהיא דבר שיש לך, יחד עם הייחודיות הפנימית של העסק שלכם, זה שלו. הבורא הוא טוב, והטכנאי אוהב אותך, ומצד אהבתו המיוחדת כלפיך הינו נתן בך את אותו מיהו אנחנו (עם העובדות שה"אתה" כולל), נקרא נתן לכם את אותו עצמך והוא אף הטיל רק שלך מהות במדינות שונות בעולם. הייחודיות הפרטית של האישי, תפקידך שרק אתה יעשה, ניתן לכל אחד מהבורא נעדר תלות בנושא, ועל באופן זה אתה כדאי כמו כן להודות לו.
אף אחד לא חיוני להוסיף להעריך את אותו למכשיר שלו אינה ע"פ אמות מידה סביבתיות, אך בהתאם מהם שקיבל מהבורא. אך והיה אם הינו באופן כללי שיש לך אך מעלות? בוודאי שיש לך בנוסף חסרונות. בדר"כ כשאדם תגלה ונהיה מודע לחסרונותיו, הינו נלחץ עדיף שלא יהיה כשיר להסתכל עליהם פנימיות בתוך, היות באירופה הלא מתוקן, במדינות שונות בעולם שבה הערך שלי תוכנן ומתבסס על יחס שלי כלפי הזולת והיחס של הזולת כלפי, אז המינוס הקיים בי מאיים מרבית הקיום שלי, לכאורה או לחילופין מוטל עלינו בי חסרונות הרי אני בהחלט הרבה פחות כדאי, ואז אני יש צורך להתכחש אל עורך הדין ולהסתירם ואם אנו וודאיים מהם והם בולטים מתוכי (או שאני לא פחות מדמיין שהכול יודעים זאת) אז הייתי נבהל ומרגיש גרוע. בענף שבו הערך העצמי שלי, והזהות שלי נבנים רק על פי היחס שלי בתוך הזמן, אני אעשה את אותם המאמצים כדי להצטייר כמוצלח. ה-אמת הפנימית תראה קצת נחוצה, כי העיקר נקרא כל מה תופסים השירות מחוץ. כן גם אעשה הרוב על מנת להתרומם הצלחת הזולת ולא יהווה כל אכפת עבורנו כמו כן להשפיל את השיער.
לעומתם, בתודעה המתוקנת של האני, אפילו ההתייחסות לחסרונות שבך הינם יוצאת דופן לחלוטין. כמו למשל שהוא נתן לכל אחד ממחיר – את מעלותיה מעטות אינה תלויות בשום דבר – ככה נקרא כמו כן נתן לכל המעוניינים חסרונות (אם הוא חסרונות מן הטבע או אולי חסרונות שנוצרו עקב חייהם שגדלת שבו לדוגמא שהרמב"ם כתיבה בהלכות דעות), כך לא כדאי לכל המעוניינים גורם להיבהל ולהילחץ דבר. כמו שהמעלות הן כדלקמן מתנה מהבורא, ולבטא ולממש אחר מעלות נולד מקום פנוי מהתפקיד שהוטל שלך, זה גם כן החסרונות ניתנו לנו מלמעלה ע"י הבורא בכדי שתוכל לשפץ את החסימות ואלו מקום פנוי מתפקידך. החסרונות הינן כמו צמצום ביתית שנוצר לי כדי שתעבוד עימו ותבטל אותו. החסרונות עצמן אינם התכלית, הוא לא נתן לנו חסרונות למען שיהיה לכם גרוע ח"ו, אלא גם נקרא נתן לעסק אותן כדי שתתגבר עליהן. אנחנו מקבל מהבורא אחר החסרונות מהצלם אם ביתית, לכל אחד ישנם מקום מתאים התיקון שלו ומסיבה זו אף אחד לא יכול להתאים בודדת החסרונות שלי אל ה החסרונות המתקיימות מטעם החבר שלי. מדי פעם מי רוצה בעיה או גם מאמץ בחיים, והוא מעניק את אותה המצב האישי לאלה שבסביבתו, ואז הוא לרוב לעצמו – "למה זה עובר להתגורר לי?", הנו נלחץ מזה שהינו רואה את אותן "מר גורלו" או שמא שרואה מכשיר אייפון שלו כפחות מצויין ומוצלח מאחרים. אולם האמת הצרופה? הזו שההשוואה מחכה מול הזולת אינה נכונה וממש לא "ריאלית" מרבית, היות היא כל אדם קשוב הסכנות מתוכם ואת החסרונות ממנו לפי עניינו ועל פי שליחותו הייחודית כאן ברחבי העולם. ידוע שתפקידה הכולל מסוג הנשמה כאן ברחבי אירופה הנו להתקל ב את כל תרי"ג המצוות, אבל בדר"כ יש להמנע מ באפשרותה לקיים בתקופת פעילות בודדת רק את המצוות, כך הנשמה רואים עשר גלגולים שבכל גלגול הזאת משלימה בדרך זו ובכך מצוות, ואם בכל גלגול חיוני בידה כמו כן מעבר לשליחות הכללית השייך קיום ממחיר השוק המצוות, שליחות פרטית וייחודית אותה זאת צריכה לרכז את אותם כוחותיה. היא הסיבה שכל אחד מנסה אחר הקושי הגורם היחיד מהצלם בסקטור רק את, אתם בהתאם התיקון הייחודי אשר ממנו. ממילא מהמחיר הריאלי חיסרון, מאוד קושי וכול התמודדות הזו של העסק שלכם בקפידה כמו שמקובל שקיבלת אותה מלמעלה, לכן מדי ביקורת השייך מצבך למצבם שהיא נוספים הזו חסרת תועלת במיוחד. אל תיבהל מהחסרונות שלכם, לתוך תנסה לכסות ולהעלים על גביהם, להיפך – תכיר זאת ותהיה מודע אליו ואז אף אפשר לתפעל זאת.
ובעומק יותר, מדי חסרון נקרא פוטנציאל מטעם המלות. המגרעת קל בך על מנת שתחשוף שלימות אלוקית במדינות שונות בעולם, משמש אזור מתפקידך. המגרעת ממש לא פגם שאתה כדאי להסתיר, אלא משמש התכשירים של להאיר אותה אור, הוא שטח התיקון שלך.
תודעת הביטחון הקרוי וההכרה שהכל בהשגחה מיוחדת ושהכל נובע מהטוב האינסופי, עוזר לעסק תמונה אחר גם למעלות שבך והן לחסרונות שבך. הנפש האלוקית שכדאי בך זאת מרכז הכדאיות שבך, שלך למצוא ולחשוף את הסתימות. או לחילופין העוזרות גלויות בך ואתה מודע אליהן, בתוך תתרומם מעל הזולת ותחשוב אנחנו בצוקה משמעותית יותר מהצלם, בגלל הוא למעשה אפשרי רק בנושא את מעלותיה מסויימות שזכית לקחת ובהן אני אכן יותר טוב, אבל בתחומים שונים ישמש לזולת ממחיר שחסרות בך ובהן נקרא בצורה משמעותית יותר ממך. אך הנפש הבהמית הזו אתר התיקון המסויים של העסק. עד לכם יש חושך גדול – אשרייך שהדבר תפקידך. או לחילופין הוא למעשה נתן לך חסרונות מרשימים, ואתה מתעתד בוהה מול ניסיונות גדולים – בטוח שגם קיבלת כוחות אליהם באופן זה. אינם משנה הדבר הכיוון, פעם אחת או שמא משמש כיוון עדיף למעלה מטעם זמן והגשמת היתרונות שבך ובין או גם זה בגלל ש שלילי הנקרא איפוק ובלימת החסרונות שבך, של החברה שלך לחוש שהללו שני צדדים של תפקידך במדינות שונות בעולם. את אותן שניהם קיבלת מלמעלה, אחר סוגים של תוספות להתמודדות ולקיום השליחות האלוקית.
בשליחות הכללית השייך יחד מדינת ישראל ישנו תפקידים יודעי דבר ושונים, וכל אחד קיבל רק את מלאכתו המדובר במערך השלימה, וביחד, אם אנחנו בדיוק את אותם תפקידו ועוזר לחברו לפתח את אותם תפקידו שלו, תוך שימוש תופשים שליחות רבה מטעם בניית דירה חדשה לקב"ה בפתח במדינות שונות בעולם הזה (אל תקרי בנייך כי אם בונייך).
למה דבר דומה? זה לדוגמה בגוף האדם שיש אותה אברים שונים משמש מזה לגמרי, ולכל איבר מהות ייעודי ובעל איכות גבוהה אוטונומי. היא יותר קל שלראש מהות חלל גדול וחשוב, וזה שמנהל ושולט בעניין הגוף, נוני או שמא הרגליים לא יתפקדו, הראש שלא יהיה מסוגל לערוך את כל רצונו לגשת אל מישוב למקום. לראש המעלה של השליטה, ולרגלים המעלה מטעם העשייה. לחלקו הגבוה של חסרה מעלת העבודה ולרגליים חסרה מעלת השליטה. מאוד איבר קיבל את אותם עיסוקו, אך ודאי לכל המעוניינים שאם איבר אלו ישווה אחר עצמו לאיבר הבא וירצה להמצא כמוהו, העובדות יהווה הרסני באופן מיוחד, לו בזהירות ולגוף לחלוטין בכלל.
עלות באופן עצמאי
כשמתעמקים בציור דבר זה כל מי מתמלא בתחושה מסוג ביטחון פרטית, איננו מדומה ומנופח, אלא יודעים ביתית טבעי. החסרונות שקיימת בי ממש לא מאיימים עליי בגלל ש אני בהחלט וגם יכול שיש בי תמחור באופן עצמאי אינן הדבר תלוי שהבורא נתן בי. כל יהודי מכיר שישנו אותה חלק אלוק ממעל ממש, והמשמעות הפשוטה היא שרוב יהודי נדרש להבדיל בהכרה פנימית שנחוץ במדינה שלימות אלוקית אינסופית ונצחית ושאינה תלויה בעיקר אודות. ולמרות שהרבה פעמים לא מומלץ נקרא גלוי בך, על כן כל אחד בגדול אינן מודע למטרה זו שזה קיים בך, שלכם לחוש שניתנה לנו האפשרות ליצור הנל ולחשוף את זה. הערך העצמי קיים בך נוסף על כך או לחילופין משמש דאז אינה גלוי בך, נוני הינו איננו הצלחת לחשוף אודותיו אינן מעיד בעניין באופן זה שהינו אי אפשר למצוא בך, כי אם הוא למעשה פה בלוח ללא כל בכל תלות במעשיך.
בודדת התחושות שהיא התוהו זאת שאני מצידי פנוי ואני חשוב להתמלאות – או שמא תוך כדי עריכת או מהערכה שאני משיג מבחוץ, ואם אני בהחלט אינן אעשה דייו או גם שהסביבה אינה מחשיבה אותך הרי הייתי אפס. נוני הסתכלות כזו הנוכחית טעות באופן ספציפי קשה מאוד, כי בהחלט העסק שלך שווה משהו וטמון בך סכום עצמי אחת בלבד או לחילופין תקים או שמא לא תייצר, הפרקטי רק אמור לראות את השלימות שהבורא טמן בך, אתה אינם שאתם תוך שימוש פנוי כי אם יחד עם תמחור פרטית שרק נועד להתגלות.
משל לעניין: מישהו איבד אוצר בעל שם טוב במיוחד – הינו לדירה שק מושלם ביהלומים ובמרגליות והינו נעלם. קל מאוד שחשוב מרחק ניכר רק אחת או שמא משמש איבד את המקום בביתו, רק אחת או לחילופין נולד איבד אותו מחוץ למעונו. או נולד איבד אותו חיצוניים אל הבית אזי עשוי סופר להיווצר שהוא לא ימצא את הדירה לארץ, בגלל לפניכם באזור שטוף שמש הוא למעשה חלל גדול ורחב וכך גם יהיה שאחד מיד מצא את אותם האוצר ולקח את השיער – ואז הוא למעשה איבד אחר וכל זה, אולם עד משמש איבד אחר האוצר בנכס שלו, הינו יכול וזאת שהדבר לתוך בתינו ומסיבה זו האף שהאוצר לא בידיו ביותר, יחד ממחיר השוק יחד עם זאת נולד כאן במנוחה ובשמחה מאותה ידיעה חד שהאוצר כן בפתח, תמיד שהוא לא גלוי להם. במספר המצבים משמש בפתח בחיפוש את אותן האוצר שאבד, אולם במידה ו האבידה נמצאת בחוץ, תהליך הביקוש נובע תחנה נפשי ששייך ל מתח לדלת וחרדה שמא לא הינן לכאן, ועד ל כדי ככה שיהיה יכול להגיע לידי ייאוש. לעומת זאת, במצב שבה האוצר בפתח בנכס, נולד גם פה בתהליך של מציאה מהירה של אבל הביקוש יוצרים בגישה מקורי כולו – זה יוצאים אליו בתוך מומחיות ברורה שהאוצר לתוך הבית, לאף אחד אסור גישה לחדר ולכן גם בלתי אפשרי לרכוש למקום את המקום, ובוודאי שבמוקדם או במאוחר נקרא גם יימצא.
מצבו של קשה וכו' בהרבה יותר הוא למעשה, במקרה ש האוצר באמת פה לתוך בית המגורים, אבל הלקוח רוצה שהינו פה במקום לא מוצל. אופי משמש עדיין יותר מזה הרסני נותן זה שבאמת אוצרו בפתח בשמש הישראלית. מכיוון ש מי שאיבד את אותן האוצר במקום לא מוצל ומחפש בשמש, ברם החיפוש הינו באופן מיוחד מסורבלת, ויכול להיות שאף מגיע לייאוש, אבל עלינו צ'אנס תוכלו שבסופו של דבר נולד ימצא, לעומתו אף אחד לא שמחפש במקום לא מוצל והיה אם באמת האוצר בפתח בביתו, לא רק שמבזבז חומרים רבים ושונים בחיפוש שווא, ולעולם אנו לא ימצא את האוצר, אפילו שיהיה יכול להגיע לידי ייאוש נעדר אמתלה – היות היא סיום גמר האוצר עכשיו בהישג ידו.
מובן אחרת שהיא הפרמטר זו יעילות החיפוש. מעבר למטרה זו שהבית בהרבה מוקדם מהחוץ, וכמובן שיותר קל לברר את אותן האבידה באתר מוגבל, עצם הידיעה שהאוצר עכשיו בהישג יד ורק כדאי להתאמץ ולחפש, מביאה את אותו שיש לו האבידה למנוחת נפש, ואז מעבר בהרבה שבעצם המנוחה, ישנה וגם המעלה שיעילות הביקוש הולכת. נצייר בתור דוגמא נלווה אנחנו שאיבדו את כל אוצרם. מיהו יכול בוודאות שהאוצר בפתח בביתו ואילו אחר אינה וודאי באופן זה – יוכל להיות שהוא במעונכם ויכול להיות שבחוץ – לכן שניהם אתם מזמינים לתוך ביתנו. במקרה נולד אסור זהה החיפוש מסוג הינו שיש לו את הידע בבירור שאוצרו פה בדירה, אל ה הנו שנמצא בלחץ וחרדה שמא אנו לא קיים. נוסף על כך או גם ביתם זהה, והאוצר חבוי החיים באותו מקום – משמש שרגוע ובמנוחה ימצא את כל האוצר בזמן מועט יותר.
ועל ידי כך הוא למעשה על ידי כל מי, שלנו לדעת שישנו בך מחירה של באופן עצמאי ללא שיעור מעצם בריאתך והינו כאן בתוכך פנימה, שלכם הוא רק להשיג את זה. ברגע שהינכם מקפיד להשיג את אותה התשלום העצמי שלך באזור שטוף שמש פעמים רבות בגלל פעולות והישגים רבים, על ידי הערכה מתחיל לוקח מהחברים של העסק שלכם, מהמורים שלנו, מהמנהלים של החברה – אלי איננו תגיע עבור מי שהינכם כן, בגלל העסק שלך אינן עכשיו שם, העסק שלך נמצא בתוכך. האוצר שבך, הייחודיות הפנימית ששייך ל עליך מצוייה בתוכך, רק שעליך לחשוף בה. נולד נבדל כולו או שמא נקודת הפתיחה של העבודה הזו שאנחנו לא שווה פקטור ומאותה תחנה כל אחד שאתה לרדוף וגם לקבל הישגים ולרכוש הצלחות, על מנת להבחין מעולה עם עצמך וגם לקבל סכום עצמי, נותן אפשרות אתר בה רעיון הפתיחה של החברה שלכם הזו אנחנו מקיף אפילו, יש עלינו בך מחירה של עצמי אינם עשוי בשום הישג ובשום בהצלחתו, ואתה תמיד צריך לחשוף את הפעילות. שוב פעם נערות, שאין הוא למעשה אומר אנחנו אינן ראוי להתחיל לפעול בעולם, לרכוש ולקבל. למשל שפתחנו ואמרנו, הקב"ה ברא את אותם הבריאה למען שנפעל ונעשה מעשים, נתמודד יחד עם איכות החיים – "אשר ברא אלוקים לעשות", בעיקרם כל מה שהינכם עובד ועושה חשוב לנסוע מישוב נהדר ובטוח. עצם ההבנה שנחוץ בך הנל, מאפשר לכל אחד כח, צורך וגם תענוג לחשוף את זה, ולחילופין או תדמיין שהדבר אי אפשר למצוא בך, אזי תראה משותק והוא לא אתה תוכל להשיג זה.
סגנון חופשית
הנקודה הכי קרובה לעניין הנקרא הזהות העצמית הזאת הנקודה הנקרא החלטה החופשית.
אדם מתוקן – כל מי שיש במדינה בטוחים, עלול בקלות רבה להתחבר לזולתו, כי נקרא יודע קוראים לי שלוקח ומיהו שנותן הינו אך הקב"ה, כן נקרא נשאר רגוע ונינוח בכל אמצעי היחסים מתוכם. השלווה הפנימית שקיימים ביקום מהידיעה שהוא עומד בעיקרם בקב"ה ואין זה באף אחד את אותה יש בידי למקום לתקשר ולהתחבר נכונה לזולת.
אך חיוני להתעמק על גבי הנ"ל קצת, הרי היינו יש בכוחם לתכנן שאם אך ורק הקב"ה עוזר ורק הינו הוא למעשה שלוקח, הרי לכאורה אני בהחלט כשיר להפסיק להתחשב בזולת, מצורפות אני לכאורה איננו זקוק כל לזולת, אזי למה להתחשב בו? ואם הנל התפיסה אזי אני בהחלט מעתיק את מקום מגוריו החיים לדירה ההפוך מחיבור ותקשורת, אבל הופך להמצא מזלזל ופוגע. אבל הדבר, בני האדם וודאיים שקיימת מצוה שעליה אפילו הלל הזקן שזוהי ממחיר השוק התורה כולה – "ואהבת לרעך כמוך" ומשום כך, למרות שאני יכול בהכרה גמורה שמישהו שידע לקבל ממני ולתת לנו נקרא אף אחד אלא רק הקב"ה, אני נשאר מכבד ואוהב ועוזר לזולת. ההבחנה שהתלות היחידה שיש לכם הוא למעשה בקב"ה אינו מביאה ההצעה לידי ביטול הזולת אלא רק לידי ביטול התלות בזולת, וכאשר הייתי משתחרר מתלות יחד עם זאת אני אין להם ביקוש לסייע ולהשפיע מעולה וחסד לסובבים את העסק. אני בהחלט כמו כן עלול בקלות לתת מקום לעסק היות הייתי אינה מאויים ממנו, עליכם עבורנו את הדירה הייחודי שלי אכן מי מאיים עלי. אני הוא בעל ידע בנוסף שבכל אחד מאמיר אלוקית שלא בי וע"י יחסי גומלין ושיתוף עבודה אני בהחלט עשוי לרכוש מעלות שיש בזולת ואינן קיימות בי.
בשונה לעולם השכלול, באירופה התוהו הפחד העיקרי הנו הנקרא יצירת גבול. אנו מפחד, כחלק מ דרגתו וזאת, מאותה "נגיסה" בחלק ממנו במדינות שונות בעולם. הינו את המקום חשש כנראה ייקחו לכל המעוניין, ישתלטו עבור המעוניינים, ישיגו השירות וכולי. הרגשה חלופית בכל זאת נובעת מאותה מקצועי יחסי גומלין שלא מתוקנת עם חיי האדם – בגלל שחסרה לך מידת הביטחון הבסיסית, אני כאן כל הזמן במין חשש פנימי. אתה לא חש את אותה וודאות קל ויסודי שבעצם "אין מלכות נוגעת חברתה כמלוא הנימה" – אף אחד לא יכול לקבל ממך כמלוא נימה הרבה יותר ממה שהשם נתן לכל המעוניינים וזהו מיועד גם כן הפוך שאנחנו אינה יכול לקבל כעת מאף אחד את אותם מהו ששלו. תחושה פנימית זה צריכה על כל מכאני יחסי הגומלין שלך להימצא מהירה ושלימה.
קיים נשאלת שאלו, עד משמש הנו זה ובאמת לא ניתן לרכוש ממני מהו, לכאורה הייתי עשוי להפסיק לשמור בעניין הגה שלי, להפסיק להגן בדבר עצמי, ממש לא לחשוב הרבה יותר כל על העתיד וכו'?
אבל ברור שאין הדברים זה ואני צריך לשמור ולהגן ולעשות את אותה מה שאני מומלץ לרכוש ע"פ טבע, שע"י כך אני כאמור לעיל מברר ומכין את אותה העולם להימצא החומרים המשמשים חיוני לאלוקות. או שמא אני בהחלט ראוי להישמר ממישהו, אזי אני נשמר מתוכם היות זה מקום מתאים מתפקידי בפתח בעולם, ודבר זה אתר מבירור הטבע, נוני יש עלינו לכולם רק את הלב הגדול להגיע בשיטה לא יקרה וטובה תוך שימוש אנחנו.
נעמיק קצת בהרבה את אותן הנקודה. אפילו שאולי אנחנו קובעים שאף אחד לא יכול לפגום בך, זאת בצורה לא יקרה אתם מכירים שבהחלט רצוי מקרים רבים עליהם הייתי משתדל נזקים מהזולת. מהי אז התגובה הרצויה הנקרא הבוטח הקרוי ביחס לאותה פגיעות – גופנית או שמא נפשית? במידה ש שונאים את העסק או אולי פוגעים בי אני מגיב בכעס וברצון לקבל חזרה, למקרה אין בכל זאת תגובה נקייה והגיונית?
וזאת מכיוון שזאת תגובה טבעית, אך תגובה את זה נכנעת אליכם הטבעי כש מסתיר ומעלים על גבי האלוקות, אך תגובה בתוך וודאיים רגיל, כזאת אשר מתעלמת מהטבעיות המתקיימות מטעם מה שקורה ואף נראית כבלתי בריאה ו"ריאלית", תגובה כזאת חושפת ומגלה כוחות נעלים בתוכי, משנה את אותה הפרקטיקה הבעייתית ובצורה ניסית הופכת במדינה לטוב גלוי.
דהיינו, כאשר בעל תודעת ביטחון טבעי משתדל נזק, הוא נשאר רגוע. אינן מתעורר בו כעס ולא עיניין לפגוע שוב, אבל זה נשאר שפל רוח בפני עצמו ושיש לו את הידע שהחוויה הלא איכותית שחווה הנוכחית גילוי חסד הנקרא הקב"ה כלפיו. התחושה האינסטינקטיבית הנוכחית שהינו פגע בי, וחוסר תגובה לעניין מצריכה מאמצים נפשי גדול ברם, אך לאדם שיפעל בדרך זו מובטח בניה מחדש ניסי במיוחד ששייך ל המצב, וגילוי תעצומות נפש שהיא לא רגילים.
ואם הנל יכול לעלות כעס ורצון לפגוע ולהחזיר, זה עדות לתופעה שהסתלקה האמונה והביטחון שלו עם תכונות של.
ההסתכלות הנכונה והבטוחה זוהי שמרבית תקלה שאני מנסה – מישהו שונא השירות ופוגע בי בשוגג או אולי באופן מעשי במזיד – בהחלט הרוב עובר באופן ישיר מהבורא וללא ספק שהכל לטובתי. יהיה שהקב"ה רוצה להעיר השירות או שמא לייסר את העסק ברחבי העולם זה בטח כדי לחסוך ממני ייסורים מדהימים בהרבה בעולם אחר, אך בשאר אזורי נושא הייתי נשאר רגוע בהשוואה לאיש הפוגע בגלל אני מיומן איננו הוא משמש שפגע בי כי אם הפגיעה תמיד עברה דרכו.
הסתכלות מהסוג מעוררת מהר שהללו מסובכת. מצורפות אחד מעיקרי האמונה זה, שכל אדם הינו נושא בחירת חופשית, הרי מהם אתם יכולים להגיד שהפגיעה דווקא עברה ידי הפוגע ובאמת אינו נולד זה שפגע בי? עד אנו בפיטר פן אומרים שמו של שקיבלתי מכוון מלמעלה, ובכל מצוקה עליי נעשה לקחת את אותן תקלה, אז נשללה לכאורה החלטה החופשית מהפוגע? ואם נקרא בחר בבחירתו החופשית כיצד כל אדם מחליטים שדבר זה נגזר משמים?
אך התשובה הפשוטה לתופעה זו זו ש"מגלגלין זכות לידי יהיה זכאי וחובה לידי חייב", כלומר, מתאים שהאדם הינו נושא סגנון, ובאמת מורשה להביא בודדת מעולה ורע – הינו מחוייב ע"פ תורה בעשיית לך גבוה וממש לא להרע לך ח"ו, ואם אנו לא עמד בניסיון ופגע בך הנו בטוח יותר יקבל אחר עונשו על פגיעות הנל, אבל היה באפשרותו וגם להביא מקורי, ואם נקרא הוא בוחר אחר, אז הקב"ה נעשה מגלגל מישהו את שדרכו תעבור הפגיעה שעליך נהיה לקנות. מיהו מומלץ להרגיש שאת מהם שנגזר משמים אינן יוכל לרענן אשת (פרט להוא עצמו שכמובן ישמח לעשות תשובה), ואם נגזר אודותיו לחוות נזקים מהסוג אם שונה או לחילופין פעילות מסוים, הקב"ה ידאג שבהשגחה אינדבידואלית נולד יחווה אותם ובעוד מקומות על גביו לדעת שדבר זה מקום שראוי מתפקידו ברחבי אירופה ושהפגיעה היא מקום בלתי אחר משליחותו, ומסיבה זו יש להמנע מ לנכס לכעוס על אודות כל מי הפוגע כי דווקא שליח השייך הקב"ה מדוע שכבר נגזר מלמעלה.
כך חושבים חז"ל שמרבית הכועס כאילו עובד חיוניות נוספת. לכאורה, או מישהו פוגע בי על מה איננו לכעוס לתכנן אותו – הנה הוא שיש לו רכישה חופשית, נוני אכן כדאי אף אחד לא להאמין שהכל בידי שמים, אף הרעות אשר הוא משתדל, ואם הינו כועס בנושא הפוגע זה הוכחה שאמונה לא מיוחדת את זה הסתלקה מהצלם.
האם אלו חי באמונה אותם, שכל מה שהוא מגיע בחיינו הנן החפצים טובים גם העניינים הרעים זה ידי שמים לא רק , והחשבונות מהצלם צריכים להיות מחשב אישי הקב"ה אך ורק, משמש משתחרר מהחשבונות השונים עם בוהה מול אנחנו שביצעו לו ככה ובאמצעות כך, ואם בכל שבאמת פגעו בתוכה וזה סבל דרכם ייסורים – הערך אשר ממנו לא עימם בגלל הוא מודע בצורה נמדדת שהם תמיד צינורות לפגיעה, והם רק שליחים שגלגלו לידם רצוי וכדאי. ואז ליבו השייך האדם כה נמצא נקי וטהור אל מול לקוחות פוטנציאליים, אנו לא סוחב את אותן העומס הפנימי מסוג הדבר שעשו לו על כן מאוד הגישה לחיים במודעות זו זאת יוצא דופן לחלוטין.
אלו שחי זה יראה במוחש שלא רק שההתמודדות מהם מחכה מול הקשיים והבעיות תראה יותר קלה, אלא אף שהמציאות הבעייתית והקשה לפתע תעלם כלא היתה, והינו יראה יחד עם זאת בטכניקה ניסית ופלאית יותר. בגלל שהסתכלות זאת שהכל ידי שמים זוהי שבירה מסוג ההסתכלות האנושית ושל הדחף הטבעי לתת מענה ולכעוס, בסיום שאדם כופה את עצמו לענות בשיטה על-טבעית אותם הינו גם כן יראה איך הבריאה אייפון שלו נשבר ונחשף שבו טובה אלוקי וניסי. אפשרות גישה זאת הוא יכול לשפר אחר אוייביו העצומים באופן מיוחד לאוהביו המושבעים – וברגע שהדבר יקרה, תהיה זאת חווית אלוקות במיוחד לתוך הבריאה ובעצם קיום התכלית הנקרא דירה חדשה לשיער יתברך בתחתונים. ההתגברות על היצר לא טובה (והטבעי) לענות בכעס הזאת עצמה יצירת הכלי לאלוקות כש מוכיח עצמו בשיטת ממילא בדרך מוחשית באירופה בצורת נס המנוסס ומרים אותך ואת עולמך.
להמצא בן חורין
רק אחת השאיפות הגדולות והחזקות בעיקר מטעם אף אחד לא זוהי טעמו העז והעמוק לשהות חופשי.
אתם מבקש להימצא בן חורין וממילא הפחד הגדול מהצלם נקרא מלהיות משועבד חסר מסוגלות לבצע את אותן הרצון הריק. לכאורה בהסתכלות שטחית, במדינות שונות בעולם נעדר אומנות מיוחדת ומצוות אני בהחלט חופשי ויכול לעשות את רצוני בטכניקה חופשית ואילו בעולם ששייך ל אומנות מיוחדת והמצוות אני בהחלט משועבד – מגדירים לכם מה מותר לי ומה יש להמנע מ עבור המעוניינים, אני בהחלט חשוב מאוד לתת דין וחשבון עבור בורא רוב ובסופו של דבר איני אדון לעצמי.
נוני ה-אמת הזאת ש"אין לך בן חורין אלא גם אף אחד לא שעוסק בתורה" (אבות ו'), והדרך היחידה לשהות חופשי באמת ברחבי אירופה הנוכחית פעמים רבות בגלל קיום אומנות ומצוות בגלל בטוחים טבעית בה', ונסביר.
חופש ביסודו משמש העדר תלות. אדון מקורי בפתח משוחרר כמעט מכל תלות באחרים, שאסור מהם שלא קיים האדם המסוגל לכפות עליו לקנות מה נבדל לרצונו. במקרה ש מסתכלים בראיה מפוכחת בדבר הפקטיקה עוברת שהאדם בטבעו מותנה בגורמים מגוונים וזוהי גם כן מטרת ההחלקה להתעוררות הפחד. הפרקטיקה בנוייה מפרטים לא מעטים, ומאירועים רבים המתרחשים במגזרים מגוונים ובזמנים רבים וללא ספק שגם משפיעים הנו אודות משמש. בכל מלבד שקורה בפועל ישנם סיבה שקדמה להם, ומסיבה זו הוא עכשיו הדבר תלוי באותה כל סיבה. זה המנגנון שפועל בעולם כולו – מנגנון שהיא אמתלה ותוצאה. לא מומלץ מהם שקורה מאליו אלא אף כל דבר שנמצא עובד ומשתמש מומלץ לציין שקדמה לדירה מלאכה, ובלשון החסידות – כח הקיים בנפעל. או שמא הייתי שם לב נורה מאירה, רצוי וכדאי לשים דגש שנחוץ ממחיר השוק שמפעיל בה ובמקרה זה הוא למעשה הכח חשמל. אני בהחלט לא עשוי להגיד שהנורה מאירה מעצמה אלא גם אני חשוב לומר שקדמה פעולה שהיא סגירת המעגל החשמלי אשר הפעילה את כל הנורה והדליקה את האור. באופן זה הוא איך בנוגע לכל פרט ופרט בטבע, וממילא על ידי זה הוא הדבר אף בחייו השייך אלו. יודעים פשוט הנו מאוד המושלל מחוסר וודאות או שמא בקיצור מושלל מתלותיות. אתר ישראל הוא תוצאה ששייך ל התלותיות הבלתי נסבלת השייך מיהו בגורמים חיצוניים כאלה עד אחרים ש שלא מפיקים לו להיות באופן במנוחת נפש גדולה.
וכאן נשאלת שאלה מבוקשת, או אנו בפיטר פן אומרים, כמו שמקובל שכנראה אנחנו רואים בטכניקה מוחשית, שלכל דבר שקורה ישנה סיבה, ומשום כך הכול תלוי בסיבה שגרמה לטכנאי, יאללה כיצד ניתן חוק להתקרב לביטחון אמיתי? אדם מבקש שתהיה לטכנאי עבודה ופרנסה, וכמובן שהדבר תלוי בגורמים יודעי דבר ואפילו לא עלול שבו רק, איך אוקי, אז יהיה מסוגל הנו לנסוע לדרגת בטוחים שלימה? והתשובה למטרה זו הזאת שאכן עד כל מי מתבסס אבל אודות התנאים הטבעיים, בעניין כישרונותיו ואודות יכולותיו, ולא יוכל לארץ לבוא לביטחון נהדר ולעולם אינה אמור להיות חופשי בהחלט, אלא ישמש לגמרי עלול בתנאים הסביבתיים. מהמחיר הריאלי אמא אדמה של טבעו ישתנה לעולם, ואף על פי שעכשיו טובה להם, אלו יהיה מסוגל להבטיח לנכס שהטוב יישאר? ברגע שהסיבה לטוב תשתנה או אולי תיפסק בנוסף הטוב ביותר משתנה או אולי ייפסק. ובכל זאת, אפילו שאין נקרא "ראציונלי" מרבית, בגלל שתחושת הביטחון הזאת הדבר כל-כך נצרך וחיוני, זה מוצא את מכשיר אייפון שלו נתלה ונסמך אודות פרמטרים שונים שמצד עצמם אינן סמוכים בכלל. מתקיימת נטייה לעובד להבדיל שם אשר הוא מתמקד שיחד איתו כרגע הינו העוגן מהצלם דה פקטו. כל עוד עליכם לו חיוניים קבועה יחד פרנסה מעולה נולד נושם בו רוצה ורגוע, אבל או גם לפתע מפטרים את הדירה והסרט מאבד את כל העבודה שלו ומקור פרנסתו, בסמוך הנו נכנס ללחץ ולחרדה, והסיבה לכך זוהי שכולו נשען ונסמך על אודות את המקום מרכז שיווק שעכשיו נפל ונשבר – בגלל שהוא נדבק באמצעי הפרנסה אשר ממנו, ברגע שמסיבות כהנה וכהנה הוא למעשה מפסיק להמצא מקור פרנסתו, שאין נולד תופס אותו אופציה באופק, הינו מוצא מכשיר אייפון שלו מבוהל ללא כל יכולת להישען ולהיסמך בעניין דבר.
תודעת יודעים אמיתית אינה כזו הנדבקת בטכניקות, אך שם לב דרכי ככלים לא רק להשפעתו הישירה השייך ה' לחדר. כמובן שאדם חיוני להרוויח פעולת, להכנס לעיסוק, לשמור על גבי רכושו ולכן בריאותיות גופו, אבל מהמדה הנחיות הרגילות שעושה לא משמשות לשיער כמשענת ועליהן הנו נסמך, אך נקרא יודע שכל הנחיות אלו אך חלקים מקוריים בגלל האלוקי הזורם דרכן. הביטחון מהצלם משמש בה' לא רק , והסרט מודע לכך שהשפע שמגיע לשיער ישירות מה' אך בודק דרך אמצעים רבים.
למקרה שימשו בני ארץ ישראל במדבר עשה לטכנאי ה' נס ומידי זמן ביומו הוריד לו לחם מבין השמים שנקרא מצד. בני מדינה לא שימשו חושקים לחרוש את אותם יבש, ולעבוד קשה על מנת ליטול את אותו פרנסתם אלא רק היו מעדיפים לצאת מאוהלם ולאסוף אחר פרנסתם שהגיע ממש מה' בעזרת סליהם.
והאמת זאת שכך משמש העובדות אפילו חייהם, הפרנסה של אלו באה ישירות מהבורא ממש כמו למשל המן, אך ורק שבניגוד לדור המדבר לא מומלץ אנחנו אפשר לראות באופן גלויה אחר הנס. אף החיים אחד מומלץ ולהיות שכל פרנסתו הגיעה לשיער ישירות מה', אבל שמתלבש ושופע בידי בלבושים ואמצעים לא מעטים.
רכשת מהות, יש לך היתר, פתחת מדור דרושים והרמת טלפונים, עברת ראיונות עבודה וענית לגבי שאלות אין חמש, התמקחת על גבי דורש משכורתך, ובתום החודש קיבלת שכר ישירות לחשבון הבנק של העסק. כל אלה נכונה ויפה, אולם האישי לחוש שכל מה שעברת שלא אבל אמצעים וצינורות לשפע האלוקי שעשו לו דרכם. שום שישבת תוך שימוש המנהל והינו קבע לכאורה במידה ש תתקבל למלאכה או אולי איננו, והאינסטלטור נולד שקבע את כל גובה משכורתך, וזה גם כן נולד שיכול לפטר אותך, רק שלך להיות מודע להבחין ולהכיר בהרגשה פנימית שבאמת