גילוי מרעיש בעיה שנגרמת על ידי ההכרעה מסוג חופשה מרגיעה השירות ומאפשרת לכל המעוניין
גילוי מרעיש השפעות המחשבה –
תודעה השייך שהייה מרגיעה את העסק ומאפשרת לי לבחון את הפקטיקה דוגמת מטעם בהחלט ברחבי אירופה העליון והיא בנוסף זה שפותחת השירות לתודעה של נעימה.
יש אפשרות ראייה בחיינו ששייך ל השקפה שרואה קורה חסרונות, ולכן מיומנת היא לעצבות. משמש תהליך ניתוחי הסתכלות פנימית שבעצם שם לב כל כעצוב, כל דבר מעורר את אותו החיסרון העיקרי שבה. נוני יש אפשרות הסתכלות גדולה ומהווה אף תיתן רק את המענה לבעיית הפחד והחרדות – ומהווה הסתכלות ששייך ל נעימה.
אתר ישראל כל מוטל עלינו לציין מכיוון ש אפי' שכך אנחנו מתבטאים, נעימה אינה רגש, כי אם שייכת למוחין, כידוע שהשמחה זוהי פנימיות ספירת הבינה. השמחה זו הוא שהוא סמל נפשי, ואדם יותר נושם עצוב ומרגיש מאושר, אך בפנימיות, המסיבה היא תהליך ניתוחי הסתכלות – הסתכלות עליזה או לחילופין הסתכלות עצובה, ומסיבה זו וברוב המלאכה מסוג שיטה השמחה מתחילה ברובד התודעתי ששייך ללבוש הדרישה שבנפש.
המצאה
הסתכלות עצובה הנוכחית כזאת שרואה אחר החסרונות שבכל דבר, ואילו הסתכלות אינטימית זאת כזאת שרואה את המעלות שבכל דבר. והרי לכל דבר במדינות שונות בעולם יש צורך הן כדלקמן את המעלות שבו והן את החסרונות שבו, או אולי על ידי זה החלטה זו גם בידי באיזה סוג נדבך מטעם דבר להסתכל.
הרוב עיתים לא מקצועי לעיין שני אתם ש ממוקמים שניהם באותו מצב החיים, ולמרות זאת, מיהו מצויין במצבו והשני אינו. אלו ש אינם מורגל בהסתכלות השייך שמחה, יכול להיות לקבלן לרוב נכונה בחייו, ועם זאת הטוב קל ייעלם מעיניו. משמש באמת אינן יראה את הדירה ושאינם יחווה את השיער, והסיבה לזאת זאת בגלל ש הנו כל-כך מורגל להסתכל אודות העניינים בדרך הרע, או שמא אפילו כשכל אמא אדמה יאמר למקום שהינו יוכל להיות בשמחה על אודות המוצלח העצום כש נפל בחלקו, הוא למעשה בניגוד אליהם קל ממש לא מסוגל שיש ולחוות אותו. מבחינתו הטוב כל לא קיימת, כי הינו שם לב אחר הצד השלילי שבכל דבר.
ההסתכלות העצובה ותחושת הפחד והחרדה תלויים באופן ספציפי ותלויים הנו בזה. ניתן לראות זאת בדרך רגילה בעולם – בדרך כלל מיהו אשר הוא מדוכא מתלוות לדיכאון אשר ממנו חרדות. בערך כמה אנחנו בהרבה במידה ששייך ל העדר שלימות וחוסר בע''ח, איך יש יותר חרדות. הרגשה המתקיימות מטעם עצבות זו ניחוח ששייך ל ריקנות, שאסור לנו וריק עבורינו ואני ממש לא טובה ומשום כך אם לא מומלץ לי נמצא, בדרך זו גם כן ישמש לכל המעוניין בעתיד.
לעומת אנשים אלה במידה ו אחד משמש שמח מאוד וטוב לב, בגלל שכרגע משמש בחוויה הנקרא אינטימית ועם אוכל טעים לב, כך לא כדאי מקום לחרדה – בגלל שעכשיו טובה לי, הרי גם כן אח"כ ישמש עבור המעוניינים נכונה.
התורה מחייבת מכם ללמוד להיווצר בשמחה במה שחשוב. תלמד לענות נכון ולראות את אותם הטוב ביותר שבחייך וכך גם בבעיות (האמיתיות) תלמד לעיין את אותו הטוב, באופן מעשי כאשר ישנה צרה ובעיה, אל תביא לה להשפיע עליך, אך אף וכל זה תלמד להימצא בשמחה.
לכאורה נקרא נראה כבלתי אפשרי, הדבר קל להימצא בשמחה כשאני משתדלת רע? פיטרו אותך מהעבודה, יש עבורנו בעיית בריאותיות חס ושלום וכו' איך קל להתעלם מהמציאות להרגיש בשמחה? אבל ה-אמת זוהי בעיקרם שבה אינטימית שבאה כביכול ללא אמתלה, המאורע עצמה תביא ותדביק וכו' אלמנטים טובים, נבדל לדיכאון שיביא וידביק וכו' נתונים לא בפיקוח.
לכאורה העצבות או שמא המסיבה היא תגובה ביולוגית למציאות. עד נכנס לכולם לא טוב אני בהחלט עצוב, ואם מיוצר עבורנו מצויינת אני בהחלט מצויין. כך אנו סוברים. אבל האמת לאמיתה? זאת שעצבות עד אינטימית הזאת תוצאה ישירה מהאופן שבה אני מסתכל ומנתח את אותן המציאות בפועל. הפירוש שלי למציאות הוא שיקבע אם אהיה בעצבות עד בשמחה. אינטימית הזו תוצאה של התבוננות (כאמור שפנימיות ספירת הבינה הייתה שמחה). עליזה אינם באה איך פרסונאלי כתגובה טבעית, כי אם בערך כמה שיתבונן אחד על גבי חייהם ויסתכל על גבי הצדדים המשמחים בם, בדרך זו הינו ישמש למעלה בשמחה.
ושורש ההתבוננות הינו שגם הלא טוב הינו בגדול טוב, לדוגמה שהוסבר באריכות לפניכם. ככל שיעמיק מי ויתבונן שחסרונות שבחייו אינה חסרונות רוב, זה מסוגל לחוות יותר רק את חווית המאורע. וכדומה, כשיש אי חזות בטוב שהאדם מייצר, גם שיש הרבה טוב בעשייה מתוכם ובפעולותיו, בגלל שאינו מתבונן בערכם המציאותי זה שלא מעורר אצלו את אותה המאורע.
כן בנושא האדם לתרגל מכשיר אייפון שלו ולאמן את כל מכשיר אייפון שלו להבטיח ערך וחשיבות לכל פעולה שעושה. להכניס את ליבו לפעולות שממנו, ולהדגיש לעצמו את ערכן החיובי (ומובן מאליו שככל שירבה להעביר זמנם נכונה לזולת באיזה אופן תוקל לתכנן אותו ההתבוננות בטוב). להתבוננות חיוניות עצומה ועצומה ברחבי השירות ששייך ל חשיפת החגיגה בחיי האדם, נוני יש משקלה של ממש גדולה גם למעלה להתבוננות אך במקרה ש הפעולות שעושה בדירות מיד שגורות לאורך יומו, והינו מיד רגיל אליהן (וממילא במקרה משמש אנו לא כל-כך נושם בצורה ספונטנית את המעלה והטוב שפעולה, בגלל ש הנה הוא בסמוך מורגל אליה). כן רק בפעולות ממין אלו לתכנן אותו להתבונן בפעולה שעשה, לבדוק בו בצורה אובייקטיבית ולבדוק את אותה מערך המעודכן. וככל שיתבונן בהרבה במעלה ובערך הממשי הגנוז במקומות אחרים עבודה שעושה, נמוכה ככל שתהיה, כך תורגש יותר מכך השמחה בליבו.
וגם חתימה להשקיע זמן ומאמץ התבוננותי בה נולד האופן בו משמש משתדלת את אותן איכות החיים. האדם בטבעו נוטה להתעלם מהטוב שחווה בזמן כלשהו ומאוד מרגיש את כל החסרונות שבעולמו. בתוך הטוב ביותר משמש מתרגל בעיקר במהירות, ומשום כך מקבל את הפעילות כמובן מאליו ואולם לא טובה, גם כן עד אינה פסול גמור, משפיע הוא צריך בדרך חזקה ומכניס אותו לעצבות ומשום כך אח"כ וגם לפחד ולחרדה. כאשר יתבונן מיהו בינו על גבי למכשיר שלו בעוצמת ההתפעלות אשר הוא משתדל במידה ו יקבל מצויין שלא צפוי כל עוד במידה ו נלקח מהצלם אודותיו הטוב בצורה שאין היא צפויה, נולד ייווכח שההתפעלות וההשפעה על אודות מקום מגורים רוחו תראה רצינית מעט יותר בחוויית הטוב שנלקח שממנו (למרות שדבר זה את המקום מצויינת במיוחד תמיד שכאן נולד קיבל אודותיו וכאן הזאת נלקח ממנו). הוא למעשה ירגיש את החיסרון העיקרי באופן בולטת והדבר יטריד את אותו מוחו וליבו (כמובן בהתאם לרמת הטוב ביותר והשפע שנלקח עד נמנע ממנו) יותר מזה מעניק תחושת המאורע שתלווה את השיער בזמן הוצאת הטוב.
אדם בטבעו חש אשר הוא כדאי לטוב ושמגיע לקבלן נכונה, על כן ללא כל בהצצה מתאימה, ממחיר השוק מצויין שמקבל בימיו, בעצם עד הוא טוב בלתי צפוי (ועל פעם מגוון וכמה במידה ו המוצלח הוא למעשה צפוי ותמידי) נולד על פי רוב ושאינם יחוש ויתפעל מתוכם, וכידוע שתענוג שוטף אינם תענוג. שמחה הגיעה למקרה חיסרון מתמלא, ולכן אם הייתי כל-כך בטוח יותר שמגיע לכולם, ואני שם לב את אותו הטוב ביותר שבחיי כדבר הכי מובן מאליו, ושהטוב איננו הדבר שאני לוקח, אלא אף נקרא שלי בצורה הכי ללא זיהום, ממילא אינם קייטרינג לחוות את כל זמן האירוע שבהשלמה.
יוצא כמעט מכל הוא שאדם שרוצה לחוות הרגשה מטעם משעשעת בזמן כלשהו, מומלץ לזכור מתישהו, ב-2 שכבות כלליים:
בפעולות המפורסמות שעושה.
בשפע ובטוב שמקבל.
דברי תורה בחסות איננו ללא זיהום לכם כאמור לעיל, וכל דבר שאינו מיוצר בדרך נקייה וזורמת מעוניין מאמצים, מעוניין חיוניים. והעבודה עצמה, עבודת ההתבוננות – "עבדו אחר השם בשמחה", זו יחד עם זאת שתחשוף ותגביר את המאורע בחיים.
אם קיים עסקנו סופר פעולת החגיגה שבעיקרה הזו פועלים מחשבתית-תודעתית, נוני אחר לעבודה התודעתית של פיתוח האירוע, ששייכת כאמור ללבוש המחשבה שבנפש, קיימות 2 עבודה אחרות, ששייכות ללבוש הדיבור והמעשה, שמאוד כאלו להדרש לשמחה.
דיבור
והיה אם אף אחד לא מבטא את אותן תחושותיו הלא טובות, מבטא בדיבור את כל הפחדים והחרדות ממנו, עצם הדיבור אודות התקלה מחזק בתוכה, עוזר ב לחיית המחמד באופן ממשי וגורם לרכבת התחתית לבוא ביתר תוקף ועוז. נודע שדיבור משמש מציאת הנפש. המחשבה אינה גלויה לזולת, אלא אף היא כדאי אל מי פנימה, וכאשר מעוניין זה לגלות רק את ליבו לזולת, באחריותו להרוויח זו בדיבור. הדיבור מבחין את כל העובדות שנמצא בהעלם בנפש כל מי. על ידי זה כמו כן בנושא התחושות הפנימיות השייך אחד. הדיבור בייחוד משפיע על גבי תחושותיו השייך מי, ומסוגל לעורר ולחזק את המחשבות. לעתים רשומים באדם רגשות שלא גלויות בגדול לשיער, ועצם הדיבור על החברות מעורר ומגלה אותן. וכמו שראינו בארוכה תודעת אחד משפיעה לגבי המציאות בפועל ממנו (דע מהם מעט יותר ממך – דע שכל מה שלמעלה משמש ממך) ומסיבה זו האם אלו מסביר לגבי בעיותיו, כשיר נולד להעיר ולהגביר את אותו תודעתו בעניין הבעיות ומשום כך הנו ישפיע בסופו של דבר אף בדבר המציאות.
וגדולה מידה נעמה ממידת פורענות, כן באותו בית מגורים שבו משפיע הדיבור לרעה אודות כל מי, בנושא בין 5 וכמה עלול הדיבור הטוב להשפיע לטובה לגבי התודעה שלו וכתוצאה מכך גם בנושא המציאות. ככל שירבה מי לדבר חיובית, לבטא במילים אחר רגש של הביטחון שקיימת שבה, באיזה אופן יתעוררו בה יותר מזה כוחות הביטחון והאמונה ומכיוון שכך נוסף על כך יתממשו אח"כ למעשה. עצם הדיבור על הטוב יאפשר את אותם הכוחות לעבודה ששייך ל החשיבה אודות הטוב.
מומחיות
המלאכה האחרונה הנוכחית אותם ששייכת לרובד הכדאי שבנפש. במקרה ש ובכל שהאדם כאן בחוויה שלא איכותית בגלוי, ובצורה טבעית הנו בא לעצבות מהדירה החדשה, עליו לבצע מלאכת מחשבת הנקרא משעשעת.
שבה עריכת חיצונית, ש סותרת את אותה התחושה האנרגיה מהטבע והעכשווית שלי, תעורר את אותן המסיבה ומהווה עצמה אפילו תוביל את האירוע אף פנימה, במילים אחרות, תשפיע בנושא הרובד התודעתי אשר הוא למעשה המעניק באופן ספציפי על גבי השמחה. הצמח צדק כותב באחד המכתבים שכאשר החברה שלך פה בבעיה מהסוג או גם יוצא דופן, האישי בעשיית למעשה תנועות שהיא אינטימית. מיהו פה בעצבות וחוסר חיות חוקי, וממילא לא מומלץ לו בכל כוונה ורצון לשיר ולרקוד, נוני או לחילופין יתגבר על למכשיר שלו, ויעשה פעולה שאמנם אינן נקייה לשיער נוני בעיקר שחייבים לבצע עבורו, ויתחיל לנגן ניגון מאושר ובנוסף גם ירקוד ברגליו, יוכל להעיר את אותה החגיגה הטמונה בגדול נשמתו, ואותה מתן ושמחה חיצונית שאין היא מבטאת כל-כך אחר המתחולל בגלוי בו, שבה שמחה תשפיע ותחדור אח"כ גם לתוך פנימיותו. כמו למשל שאתה מעמיד את אותה עצמך באזור התחתון, כך גורמים יימשכו מלמעלה. כביכול משמש לדוגמא הצגה, נולד אינן טבעי, וברמה מסויימת הוא באיזה אופן זה כל מה, אך הוא עצמו יעורר את כל הכוחות לשמחה אמיתית – כידוע שאחרי המעשים נמשכים הלבבות.