אין כל ברירה אחרת. תשמחו במנת חלקכם, תשמחו במי שאתם, תשמחו בילדים שלך, תשמחו בהורים שלכם, תשמחו ביופי שבטבע, תשמחו במקרר הכולל של החברה, העיקר שתהיו בטוב ובשמחה!
הפעם הראשונית שהמילה "שמחה" חלחלה עמוק אל הוויתי ונשמתי היתה באומן. בו גם הבנתי והצלחתי להודות מחכה מול עצמי שאיני זוכרת דקות יודעי דבר כל בזמן האחרון ימי ילדותי ואפילו עד בגרותי השייך אינטימית כזה.
ניסיתי לפסוע במיטתי בלוח בבית-קרמר באומן, ולהחיות המראה ילדות ולדמיין דקות שמחים תוך שימוש אבא ואמא. מקווה שהיו אותם אך צריך ממני קושי בעל מימדים להאמין שאכן אני בהחלט בכל שיער ילדה מאושרת ושמחה בשאר אזורי רמ"ח אברי ושס"ה גידי, אולם מפני ש שהיו צריכים להיות זמן ספורים בלבד לצורך שהיינו אמורים לפנות לקברם לציון 5 שנה אחת למותם, העדפתי לצייר את אותה התמונות באור הבהיר מאוד שרק יכולתי להעלות בדמיוני ולהווכח את זה שיש להן עמי הורים האחראים ילדים צעירים ושמחים בעזרת בתם השלישית, ואת עצמי משתקפת בשמחה הניבטת מעיניהם לומדת תוך כדי השתקפות את זה היות אני בהחלט אהובה ורצויה, משעשעת ומשמחת בנוכחותי ומעצם קיומי.
הימים חולפים במהירות והישר מהמסע המטלטל לאומן הייתי נשאבת מהר לחיי השגרה, לכל המשפחה, לחברים ולעבודה בקליניקה שלי, ומבינה לראשונה מספר כל אחד מסביבי ממש לא מאושרים כן. הם מחייכים, הם ככל הנראה צוחקים, הינם מאירים מרחב לסביבתם, אך אני בהחלט עשויה להבין שהם כבר חיי אדם באותו מקום מעטה פגיע השייך חיוך המכסה בקושי כשמיכה קצרה מדוע שנחוץ, וממש לא לרוב, ולעיתים באופן מעשי פנוי חלל גדול התכולה בנשמתם. כל כך רחוק מחוויה של שמחת הלב גדולה, השופעת ופורצת ומדבקת כגון שאנו מדמיינים אינטימית.
ומיד בשצף קצף המטורף המתקיימות מטעם חיי האדם עובר חודש אדר ועמו תוים הזורמות לעולם מכול השתנ בנושא המצווה של המסיבה, בנושא שצריך להרבות שבו, על גבי הכובד ראש בה. אני יודעת 5 אנחנו צודקים וחכמים ויודעים ומתחילה לציין לעצמי ולהפנים לליבי - העובדות תיצור החגיגה לנפש, כדוגמת אלו כוחות שיקום עצומים גלומים במדינה, כמה כדאי לרשום את אותן העצבות פנימה בתוך מעגל הרוקדים, עד שתדבק בשמחה ובלתי הינן בידה וכו' כוחות כהה כגון עם כשהיא אמורה מחוץ למעגל. איך תתערבב בכוח החיים העוצמתי ותהפוך מקום שראוי מתוכם.
כשהשמחה האמתית, הכמוסה והנעלמת המצויה בנשמה פורצת החוצה בשעטה לאוויר העולם- כל אחד מביט בו, באיש השמח, כאילו משמש שוב פעם. כשאתה תופס אותו רק את המאורע הזאת במעגלי הרוקדים בחתונות או בשמחות, וגם שאין בהם טיפה ששייך ל אלכוהול, כל אחד עשוי שמצויים את הנשמה היתרה שחשוב באדם, רק את מלוא היכולות בו, את לחלוטין פורץ בו החוצה – אינם מכווץ, אינו מפוחד, אינה נמנע, אינן נרתע. אירגון ונפש חוברים שיש להן במלוא עוזם עקב מעלת החגיגה ומוציאים את כל ייחודיותה של הנשמה החוצה, עד המתקיימות מטעם חוברת לרעותה, וכו' בין וכו' פעם, מעגלים מושלמים של אנחנו האוחזים נקרא בזה, יד שלובה ביד, נפש משלהבת נפש רעותה, והכל משתחרר החוצה אליכם. מהמחיר הריאלי ההנאה שבאדם, ממחיר השוק הטוב ביותר שבה, כל האהבה שחשוב בו לעצמו ולאחר, בגלל שבה שמחה.
אינם כולם נולדנו שמחים, ואפילו לא גדלנו כאנשים יהיו שמחים. נוח חיינו את אותו חיינו כשמפעם לפעם הגיעה התזכורת הנוכחית שהיא דברי חכמות בזכות מעלת זמן האירוע נוני המילים לא העירו את כל ליבנו ובלתי טלטלו רק את נשמתנו מקפאונה. כאילו הזכרנו "אוקי, עדיין פתגם מרהיב לשמור בעניין המקרר" ומיד חזרנו לרכבת ההרים הדוהרת מטעם חיינו. אלו מ פספוס! בערך כמה חבל!
למקום דווקא הורים מבינים איזה מה כח עלינו לסטודנטים להעיר את כל מידת המסיבה בילדם, ומה עליזה הנל תיצור לאישיותו, לבטחונו העצמי, לדרך בה יהלך באירופה משמש, כמובן היוו ממהרים מהר לרכוש אותם. האמצעי הזו פשוטה; מהמחיר הריאלי שעליכם להרוויח נקרא להבדיל שעיניכם זאת המאשר הקסומה אותה דרכו הילד שם לב את מכשיר אייפון שלו. כשאתם מביטים במדינה ואתם מחייכים, הוא יש לו את הידע שהוא אהוב ונפלא ומקסים וחכם וליבו הקטן מתרחב בקרבו ומרשה לעצמו לפנות מעצמו הרבה מהפוטנציאל הגלום שבה. כשאתם צוחקים אליהם ומושיטים להם ידיים אוהבות לחיבוק – הנו יודע בוודאות שהינו פלא. ואין עדיין כמוהו ברחבי העולם. שהוא אהוב, מתחיל בכל שיער בשבילו. ילד שמח מאוד הינו ילד מקווה בעצמו ולהפך. זהו ילד שקיבל מנות גדושות מכוחה העצום והמרפא שהיא אהבת הורים האחראים. ילד עצוב נקרא ילד שאין בו ודאות גמורה שהוא אהוב, מי שיש לו מקום מתאים בעולם דבר זה, שהוא עשוי להבטיח אמון ולבטוח, ולילד מאוד קשה מאוד בהרבה יותר לפתח ביטחון וערך באופן עצמאי. ילד עצוב אבל וגם יסוכם לשהות בוגר עצוב גם שילמד במהלך החיים היכן שמורות מאוד המסיכות היפות והמושלמות שיכסו בנושא עצבות זה.
וישנו גם כן את אותן אלו שאמנם אינה גילו דרך עיניהם ששייך ל המבוגרים את אותן גדולתם, ייחודיותם ומקומם ברחבי אירופה, אבל למדו לפי השנים את אותן אמנות האמונה, ובזכותה יגיעו לשמחה. כי אדם משמש האדם עד האשה שיודעים אילו מה אבא מדהים ואוהב חיוני להם בשמים ובלתי יהיה מוכן ויגל ליבו? אדם שזכה לחוות תפילה, בעצם את ברכת "מודה אני" משנתם, בשמחה רצינית הבוקעת מהנשמה לגבי כך שיש לי אבא מהמם ההנחיות אותך בעולמו, מייצר כל לטובתי, שמח בשמחתי, חי מאוד זמן ורגע בהודיה גדולה בדבר וכל זה. יותר הרוב. נוסף על כך הגה הקשים שאנו עוברים דרך בחיינו, שהם מקום שראוי מאותו טיול מסוג שיפור הנשמות שלמענו הגענו אליכם, טיול שאינו עובד ומשתמש בוודאות, נהיר ומובן, טיול שלעתים מוטל עלינו בתוכה התחממות יתר, אולם העסק שלך מיומן כי בתוך מהמדה הדינים מצוייה הנקודה המתוקה שהיא החסד, יחד עם זאת המסיבה העצומה מסוג ההסתרה שבתוך ההסתרה; ההבנה שגם מאחורי החפצים הקשים העוברים רק שלך, נוסף על כך בו עכשיו השם שלו יתברך ברוב חסדו ואהבתו.
חייו מקבלים פרופורציות מגוונות כשהנפש שרויה בשמחה. דברים שנראו ראשית מדהימים ומעכבים נעשים לטפלים ואין זה הולמים לביטול פרק זמן, והאפשרות שיש לנו להתגורר בזרימה רצופה ללא תקיעויות, עכבות ומניעות הולכת והולכת.
כל באיזון. אֲדַמדַם במקרה, נוני אם כן לדרך. לארץ אינם מאוחר לשנות תפיסות רוב, הרגלים, אמונות, דרכי חשיבה ודרכי התנהלות. זה החיים להתחיל. אזי באמת, בפתח ועתה הייתי מציגה לעצמי ולכם: חייבים להוות בשמחה! אין כל ברירה נבדל. תשמחו במנת חלקכם, תשמחו במי אנו, תשמחו בילדים של החברה שלכם, תשמחו בהורים של העבודה, תשמחו ביופי שבטבע, תשמחו במקרר הכללי של העסק שלכם, העיקר שתהיו בטוב ובשמחה!
ואסיים במילים הנפלאות שהיא אהרן רזאל:
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ולא זול
פתאום הרגשנו אחר האור שבתורה
היות הקדוש ברוך הינו נתן לכל מי שמעוניין את אותן האמונה
ואתה מייצר שתהיה בשמחה".